הנכם רוצים לרשום את לידת ילדכם או את ברית הנישואין שלכם בגרמניה? הנכם רוצים למסור הצהרת שם עבורכם או עבור ילדיכם? את כל המידע על הגשת בקשות, עלויות ומסמכים נדרשים תמצאו בתחתית העמוד
נישואין וברית זוגיות
תעודת "כשירות לנישואין" לצורך נישואין בגרמניה או בישראל
תעודת כשירות לנישואין ממדינה זרה לצורך נישואין בגרמניה (ראה סעיף 1309 לספר החוקים הגרמני)
אזרח זר – שלא חל עליו החוק הגרמני לגבי התנאים הפיננסים והחוקיים לכניסה לברית נישואין - יכול להינשא בגרמניה רק אם הוא מציג אישור מרשות הפנים במולדתו, שלפי חוקי מדינתו אין מניע לכניסה לברית הנישואין (תעודת כשירות נישואין – בישראל תעודת רווקות) או אם פטר אותו נשיא בית המשפט העליון במדינת המחוז, בה הוא נמצא, מהצגת תעודת "כשירות נישואין".
פג תוקפה של תעודת "כשירות נישואין" ותוקפו של הפטור מהצגת תעודת "כשירות נישואין", אם לא נערכה החתונה תוך שישה חודשים מהוצאת תעודת "כשירות נישואין" או ממתן הפטור. אם בתעודה מצוין מועד קצר יותר לתוקף התעודה, אזי זהו המועד הקובע.
תעודת כשירות לנישואין לצורך נישואין של אזרחים גרמנים בפני רשויות במדינה זרה (ראה סעיף 39 לחוק המעמד האישי בגרמניה)
כאשר אזרח גרמני רוצה להינשא במדינה זרה וצריך להציג לשם כך תעודת "כשירות נישואין" גרמנית, עליו לפנות ללשכת מרשם האוכלוסין (Standesamt) במקום מגוריו הקבוע בגרמניה או מקום מענו הרשמי (האחרון) בגרמניה, בתור גורם מוסמך להנפקת תעודת "כשירות נישואין".
אם האדם העומד להינשא לא גר בגרמניה מעולם ולא הייתה לו כתובת רשמית קבועה שם, תחשב הלשכה למרשם אוכלוסין בברלין ( Standesamt-I) אחראית להנפקת תעודת "כשירות נישואין". תעודות "כשירות נישואין" מונפקות בגרסה רב-לשונית בלבד והן בתוקף לתקופה של שישה חודשים מיום הנפקתן.
מידע על המסמכים הדרושים ניתן לקבל מהלשכה למרשם אוכלוסין (Standesamt) שהיא הגורם המוסמך.
לא ניתן להנפיק תעודות "כשירות נישואין" קונסולריות לאזרחים גרמנים באמצעות שגרירות.
באופן עקרוני ניתן להינשא בגרמניה רק בפני פקיד של לשכת מרשם האוכלוסין. כאשר רוצים להינשא בגרמניה לפני פקיד בלשכת מרשם האוכלוסין, צריך להודיע מראש על הכוונה להינשא בלשכת מרשם האוכלוסין ( Standesamt) המוסמכת.
הגורם המוסמך לרישום הינו הפקיד בלשכת מרשם האוכלוסין במקום המגורים. אם בני הזוג מתגוררים במקומות שונים או מחזיקים במספר כתובות מגורים רשומות, זכותם לבחור בעצמם את לשכת מרשם האוכלוסין. את טקס הנישואין עצמו ניתן לערוך בכל לשכת מרשם אוכלוסין בגרמניה. לאחר בדיקת כשירות נישואין, תקבל לשכת מרשם האוכלוסין, בה אמורה להתקיים החתונה, את המסמכים הדרושים להמשך התהליך.
אם אין לאף אחד מבני הזוג מקום מגורים קבוע או מען רשום בתחומי הרפובליקה הפדראלית של גרמניה, צריך להרשם לנישואין בלשכת מרשם האוכלוסין, בה מתכננים לערוך את החתונה. ניתן לבחור כל לשכת מרשם אוכלוסין בגרמניה לצורך זה.
אנא פנו ישירות אל לשכת מרשם האוכלוסין המוסמכת לטפל במקרה שלכם לצורך קבלת המסמכים הדרושים לרישום לנישואין.
נישואין בישראל
בישראל אין חתונות אזרחיות, רק נישואין דתיים. בענייני נישואין, בני זוג יהודים נמצאים תחת אחריותה של הרבנות. אסור לרבנים לקיים חתונות בין יהודים ולא-יהודים.
אם בני הזוג משתייכים לדתות שונות, הם לא יכולים להינשא בישראל. במקרים אלה בוחרים רבים לערוך את הנישואין במדינות כגון קפריסין, דנמרק, ארה"ב ואחרות.
הכנסייה הקתולית שייכת לקהילות הדתיות המוכרות ע"י המדינה. קביעה זו אינה נכונה לגבי כל הנוצרים הפרוטסטנטים. למרות זאת קיימת אפשרות לבני זוג מקהילות אלה, להינשא לפני איש דת בקהילתם, לפי חוקי הדת שלהם. למרות מעמד קהילתם, נישואין אלה מוכרים ע"י מדינת ישראל.
לשגרירות גרמניה בישראל אין אפשרות לערוך נישואין.
כל הנישואין שנערכו בישראל מאושרים על גבי טופס אחיד המונפק על ידי משרד הפנים. במקרה של נישואיי אזרחים זרים יש צורך באישור (המונפק דרך משרד החוץ הישראלי) על ידי חותמת אפוסטיל (Apostille), כדי שפקיד לשכת מרשם האוכלוסין בגרמניה יוכל להכיר בנישואין אלה.
ניתן לערוך את הנישואין בכנסיית הגואל האוונגלית-לותרנית או בכנסיית דורמיציון הקתולית (שתי הכנסיות נמצאות בירושלים). לבירור המסמכים הדרושים, נא לפנות ישירות לכנסיות.
זוגיות ללא דת בישראל
החל מה- 25.09.2010 יכולים זוגות בישראל לכרות "ברית זוגיות ללא דת" שמקנה להם מעמד דומה לנישואין. בני זוג ללא דת שמסכימים לכרות בניהם ברית זוגיות, רשאים לרשום ברית זוגיות במרשם הזוגיות. לבני הזוג זכויות שוות לאלה של בני זוג נשואים.
בקשת אזרחים גרמנים לתיעוד ורישום נישואין שנעשו במדינה זרה
כאשר אזרח גרמני נישא במדינה זרה והנישואין תקפים בתחום השיפוט הגרמני (ראה סעיף 11, פסקה I, סעיף 13, פסקה I בספר החוקים - EGBEG) ניתן לרשמם ולתעדם במרשם הנישואין הגרמני על פי בקשה שתוגש בנדון. הגשת הבקשה מותנית בהחזקת האזרחות הגרמנית. השגרירות יכולה לסייע בקבלת הבקשה לרישום ותיעוד נישואין שנערכו במדינה זרה במרשם הנישואין הגרמני כאשר אחד מבני הזוג לפחות הינו אזרח גרמני שמקום מושבו הקבוע בתחום שיפוט השגרירות. הגורם המוסמך לרישום ותיעוד נישואין שנערכו במדינה זרה, במרשם הנישואין ,היא לשכת מרשם האוכלוסין (Standesamt) בתחום השיפוט בו מתגורר / התגורר לאחרונה מגיש הבקשה דרך קבע בגרמניה. במקרה שמגיש הבקשה לא התגורר/מתגורר בגרמניה לשכת מרשם האוכלוסין בברלין תיחשב לגורם המוסמך
הזכות להגיש בקשה בני הזוג הנשואים זכאים להגיש בקשה. אין צורך להגיש בקשה משותפת, כל אחד מבני הזוג יכול להגיש את הבקשה לתיעוד ללא הסכמת בן הזוג השני. מסמכים ואישורים שיש לצרף הרשימה הנ"ל הינה פרי הניסיון שנצבר ואיננה סופית. במקרה הצורך, הלשכה למרשם אוכלוסין עשויה לדרוש שיומצאו מסמכים נוספים. לכל המסמכים שאינם בגרמנית יש לצרף תרגום נוטריוני לגרמנית. ניתן להגיש תעודות / תעודות לידה דו-לשוניות (עברית-אנגלית). לשכות מסוימות עשויות לדרוש בנוסף תעודות ומסמכים מתורגמים ע"י נוטריון.
אישור אודות ברית הנישואין (למשל תעודת נישואין)
אישור אודות אזרחות אני הזוג (למשל צילום מאושר של דרכון או תעודת אזרחות). אם אחד מבני הזוג אינו אזרח מלידה יש לצרף תעודת אזרחות עם העתק מאושר.
אישור על מוצא (למשל תעודת לידה)
במידה ורלבנטי, אישור על השם הנבחר בנישואין
אם אחד מבני הזוג היה נשוי בעבר:
תעודות נישואין של כל הנישואין קודמים
אישור על סיום הנישואין הקודמים (לדוגמה תעודת פטירה, פסק דין גירושין).
בנובמבר 2017 השתנו הסמכויות בגרמניה. לשכת רישום האוכלוסין הרלבנטית רשאית לדרוש מסמכים אחרים או נוספים. למשל, לעיתים תידרש חותמת אפוסטיל על מסמכים ממדינות אחרות, או שתרגום מסמכים יהיה חייב להיעשות בידי מתרגם מוסמך לשפה הגרמנית המוכר בפני בתי משפט ורשויות בגרמניה. אנו ממליצים לצור קשר מראש עם לשכת רישום האוכלוסין המוסמכת כדי לברר נושאים אלה. הנכם מתבקשים ליצור קשר עם השגרירות בעוד מועד כדי לבחון באם ואלו מסמכים עליכם להציג בנוסף. לשם יצירת קשר עם השגרירות מלאו את הטופס בהמשך ושלחוהו לכתובת הדוא"ל המצוינת בטופס. מומלץ לסרוק את תעודת הנישואין ולצרף לפנייה וכן לציין את שהנכם מבקשים לתעד / לרשום את נישואיכם.
מאז הרפורמה בחוק השמות הגרמני בשנת 1994 גם בתחום השיפוט הגרמני אין עוד קביעה אוטומטית של שם משפחה משותף במקרה של נישואין. לשם כך יש צורך במסירת הצהרה מיוחדת.
זוג שהתחתן בישראל צריך לשים לב לכך, שבמקרה של בחירה בשני שמות משפחה יחד עבור אחד מבני הזוג, לא נוצר שם משפחה לאחר הנישואין. בתחום השיפוט הגרמני בני הזוג נושאים שמות משפחה שונים ולכן צריך למסור הצהרת שם בנדון.
שני בני הזוג חייבים להגיע אישית לשגרירות על מנת למסור הצהרת שם.
נברר ברצון, אילו מסמכים עליכם להביא עמכם.
לשם כך, עליכם למלא את הטופס המצ"ב, לחתום עליו ולשלוח אותו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת הדוא"ל המופיעה על גבי הטופס.
יש באפשרותכם לשלוח פקס (למספר 03-6931-394) או מייל באנגלית או גרמנית דרך הטופס ליצירת קשר. רק לאחר בדיקת המסמכים ולאחר קבלת הודעה על כך מטעמנו, תתאפשר קביעת תור.
עלויות
בשגרירות:
יש לשלם את העלויות במהלך הפגישה במזומן ובשקלים
אימות חתימות (כללי): כ-220 שקלים לכל בקשה
אימות חתימה (להצהרת שם): כ-305 שקלים לכל בקשה
אימות עותקים (ללא קשר למספר העמודים במסמך): כ-105 שקלים
הסכומים הנ"ל נקבעים בהתאם לשער החליפין אירו/שקל, לכן ייתכנו שינוים קלים.
עלויות בלשכת רישום האוכלוסין בגרמניה (Standesamt)
העלויות בגרמניה נקבעות על ידי לשכת הרישום האחראית. הן מסתכמות בערך ב-
הצהרות שם: 12 אירו
רישום נישואין: 60 – 160 אירו
רישום לידה: 80-172 אירו
תוקף ההצהרה
ההצהרה שנמסרה תשלח על ידי השגרירות ללשכת מרשם האוכלוסין המוסמכת בגרמניה. ההצהרה תכנס לתוקף רק לאחר שתתקבל שם. לכן, לשם דוגמה, אפשר להנפיק דרכון עם השם החדש רק לאחר שהשגרירות תקבל אישור מתאים מלשכת מרשם האוכלוסין.
רק לאחר בדיקת המסמכים ולאחר קבלת הודעה על כך מטעמנו, תתאפשר קביעת תור.
יש באפשרותכם להרשם במערכת לקביעת תורים של שגרירות גרמניה בקישורית הנ"ל:
כאשר נולד אזרח גרמני במדינה זרה, ניתן להגיש בקשה לרישום הארוע במרשם הלידות של לשכת מרשם האוכלוסין המוסמכת לפי תחום השיפוט. מועד הגשת הבקשה מהותי לגבי החזקת האזרחות הגרמנית.
הגשת הבקשה אינה מוגבלת למועד מסוים, אם וכאשר ההורה הגרמני נולד לפני ה-01.01.2000. במידה וההורה הגרמני נולד מחוץ לגבולות גרמניה אחרי ה- 01.01.2000, הילד לא רוכש את האזרחות הגרמנית באופן אוטומטי מכוח לידתו. חשוב: אנא קראו בנושא זה את עלון המידע המצורף כאן:
ניתן להגיש את הבקשה בכל עת ועצם הגשתה אינה מוגבלת בזמן.
ניתן להגיש את הבקשה לתעוד ורישום לידת אזרח גרמני בשגרירות, אם הלידה התרחשה במדינה זרה ואם מקום מגוריו הקבוע של מגיש הבקשה נמצא בתחום השיפוט של הנציגות.
מגיש הבקשה יכול גם לפנות ישירות ללשכת מרשם האוכלוסין המוסמכת כדי להגיש את בקשתו לרישום.
איזו לשכת מרשם אוכלוסין מוסמכת לרישום לידה?
לרישום לידה מוסמכת בדרך כלל לשכת מרשם האוכלוסין שנמצאת בתחום השיפוט בו מתגורר או שוהה באופן קבוע האזרח שנולד במדינה זרה או לחילופין, בו התגורר או שהה דרך קבע בעבר.
אם על פי עקרון זה לא ניתן לקבוע תחום שיפוט, הסמכות לרישום הלידה תעבור ללשכת מרשם האוכלוסין שבתחום שיפוטה מתגורר או שוהה דרך קבע מגיש הבקשה או לחילופין בו התגורר או שהה דרך קבע בעבר.
אם על פי עקרון זה לא ניתן לקבוע תחום שיפוט, הסמכות לטיפול בבקשה לרישום הלידה תעבור ללשכת מרשם האוכלוסין ( I Standesamt) בברלין.
במקרה של שני הורים עם משמורת משותפת, כאשר רק אחד מהם מחזיק או החזיק מקום מגורים בגרמניה, יהיה זה הנתון הקובע את הלשכה שבסמכותה לטפל בבקשה. כאשר הילד במשמורת אחד ההורים בלבד, הסמכות לטיפול בבקשה תקבע על פי מקום מגוריו של ההורה שבמשמורתו נמצא הילד ותועבר ללשכת מרשם האוכלוסין שבתחום שיפוטה נמצא או היה מקום המגורים.
הזכות להגשת בקשה
במקרה של לידה הזכות להגשת בקשה לרישום הלידה עומדת להורי הילד (האב או האם יכולים להגיש את הבקשה כל אחד בנפרד), לילד שבהולדתו מדובר, בן או בת זוגו (האחרון) או ילדיו. אין עדיפות בזכות להגשת הבקשה.
במקרה שמדובר בילד מאומץ, רק ההורים המאמצים יכולים להגיש את הבקשה כהורי הילד. באשר להגשת הבקשה עבור הורה, זו זכותם של ילדים ביולוגיים וילדים מאומצים כאחד.
צאצאים אחרים, כגון נכדים, אינם בעלי זכות להגשת הבקשה.
מסמכים ואישורים שצריך לצרף
הינכם מתבקשים ליצור קשר עם השגרירות בעוד מועד, בטרם קביעת תור, על מנת לבדוק אילו מסמכים עליכם להציג .
לשם כך יש למלא את הטופס המצורף בהמשך ולשלוח אותו לכתובת הדוא"ל המופיעה בו.
בדרך כלל יש צורך במסמכים הבאים. הרשימה הנ"ל הינה פרי הנסיון שנצבר ואיננה רשימה סופית.
במקרה הצורך יכולה הלשכה למרשם אוכלוסין לדרוש הגשת מסמכים נוספים. צריך להגיש את כל המסמכים הכתובים בשפה זרה בצירוף תרגום נוטריוני. בנסיבות מסוימות לשכת מרשם האוכלוסין מקבלת תעודות (לידה ) דו-לשוניות בעברית-אנגלית.
- אישור על לידת הילד (בדרך כלל תעודת הלידה של הילד)
- במקרה של ילד שנולד להורים הנשואים זה לזה: אישורי לידה ואישור לנישואיי ההורים (תעודות לידה ותעודת נישואין או נסח מאושר ממרשם הנישואין)
- במקרה של ילד שנולד להורים שאינם נשואים זה לזה: תעודת לידה של האם, במקרה וקיים, מסמך הכרה באבהות ותעודת לידה של האב, במקרה הצורך הצהרות בדבר משמורת – במקרה של התרת הנישואין יש להציג גם: תעודת פטירה או פסיקת בית הדין בגירושין שקיבל תוקף פסק דין, במקרה הצורך אישור על הכרה ממנהלת בתי המשפט בגרמניה (Landesjustizverwaltung)
- אישור על אזרחות ההורים והילד (במקרה וקיים – כגון העתק מאושר של הדרכון או תעודת אזרחות). אם אחד הנוגעים בדבר לא מחזיק באזרחות גרמנית מאז לידתו, רצוי לצרף העתק מאושר של תעודת האזרחות המתאימה.
- במקרה הצורך הצהרה על שם או אישורים על בחירת שם מסוים.
ניתן להשיג את השגרירות בטלפון לבירור שאלות בנושאים אלו בימי שלישי, חמישי בין השעות 11.00 – 10:00 במספרי הטלפון הנ"ל:
במספר טלפון 03-6931-305 (לשמות משפחה המתחילים באותיות A עד H) במספר טלפון 03-6931-390 (לשמות משפחה המתחילים באותיות I עד Q ) ובמספר טלפון 03-6931-310 (לשמות משפחה המתחילים באותיות R עד Z)
רק לאחר בדיקת המסמכים ולאחר קבלת הודעה על כך מטעמנו, תתאפשר קביעת תור.
עלויות
בשגרירות:
יש לשלם את העלויות במהלך הפגישה במזומן ובשקלים
אימות חתימות (כללי): כ-220 שקלים לכל בקשה
אימות חתימה (להצהרת שם): כ-305 שקלים לכל בקשה
אימות עותקים (ללא קשר למספר העמודים במסמך): כ-105 שקלים
הסכומים הנ"ל נקבעים בהתאם לשער החליפין אירו/שקל, לכן ייתכנו שינוים קלים.
עלויות בלשכת רישום האוכלוסין בגרמניה (Standesamt)
העלויות בגרמניה נקבעות על ידי לשכת הרישום האחראית. הן מסתכמות בערך ב-
הצהרות שם: 12 אירו
רישום נישואין: 60 – 160 אירו
רישום לידה: 80-172 אירו
יש באפשרותכם להרשם במערכת לקביעת תורים של שגרירות גרמניה בקישורית הנ"ל:
אם ילד אינו מקבל שם משפחה תקף לתחום השיפוט הגרמני באופן אוטומטי על פי הקבוע בחוק (שם משפחה משותף להורים נשואים או שם משפחה של אם רווקה בזמן הלידה, שהילד נמצא במשמורתה הבלעדית), צריך להחליט איזה שם משפחה ישא הנולד החל מלידתו, לפני שיונפק לראשונה מסמך זיהוי גרמני עבורו. תהליך זה יושלם עם מסירת הצהרת ההורים על שם המשפחה של הילד.
שני ההורים, כמו כן ילדים שמלאו להם 14 שנים, חייבים להגיע אישית לשגרירות על מנת למסור הצהרת שם. הם רשאים להחליט אם הילד יישא את שם משפחת האב או האם כשם משפחתו שלו. במקרה ואחד ההורים הינו נתין זר גם קיימת אפשרות לבחור ביישום חוק השמות של המדינה הזרה (לדוגמה: במקרה ואחד ההורים אזרח ישראלי, הילד יכול לשאת את שני שמות המשפחה). יש להצהיר על הבחירה בחוק השמות של המדינה הזרה לפני שימלאו לילד 18 שנה.
נברר ברצון, אילו מסמכים עליכם להביא עמכם.
לשם כך, עליכם למלא את הטופס המצ"ב, לחתום עליו ולשלוח אותו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת הדוא"ל המופיעה על גבי הטופס.
עבור אזרחים גרמנים שנולדו במדינה זרה קיימת האפשרות להגיש בקשה לרישום הלידה במרשם הלידות בלשכת מרשם האוכלוסין המוסמכת בגרמניה (Standesamt) באמצעות השגרירות.
לאחר הטיפול בבקשה (שגם יקבע את שם המשפחה) תנפיק הלשכה למרשם האוכלוסין (Standesamt) תעודת לידה גרמנית.
אין חובה להגיש בקשה לתיעוד ורישום בדיעבד של לידה, אך הדבר יסייע בכל התקשרות נוספת עם גופים ממלכתיים גרמנים.
במקרים רבים הצגת תעודת לידה גרמנית תועיל, בעיקר בעת הגשת בקשה להנפקת דרכון גרמני, מכיוון שהיא קובעת לא רק את שמו של מבקש הבקשה לפי החוק הגרמני, אלא גם מהווה ראיה חשובה שאכן אותו אדם הינו בעל אזרחות גרמנית.
אזרחים גרמניים שיש בידם תעודת התאזרחות, דהיינו שהם עצמם קיבלו את אזרחותם באמצעות הליך התאזרחות, לא מפיקים בדרך כלל שום תועלת מהנפקת תעודת רישום לידה בדיעבד בגרמניה, כלומר צעד זה מיותר מבחינתם.
בדיקה מוקדמת (וייעוץ אישי)
לתשומת לבכם: חובה למלא תחילה טופס לבדיקה מוקדמת בכל הגשת בקשה בנושא מעמד אישי (כגון: קביעה ראשונית של שמו של ילד, שינוי שם לאחר נישואין או בבקשה לתיעוד ורישום בדיעבד של לידה). הצוות שלנו יעניק לכם ייעוץ בהקדם ותקבלו קוד לקביעת תור במערכת קביעת התורים וכן מידע אינדיבידואלי.
יש צורך בהכרה באבהות רק במקרה והורי הילד אינם נשואים זה לזו בעת לידתו. הכרה באבהות בהתאם לחוק הישראלי ובהסכמתה של אם הילד תוכר בתחום השיפוט הגרמני אם האב והאם חתמו שניהם על טופס הודעת הלידה בבית החולים ושניהם מופיעים כהורים בתעודת הלידה (או במקרים של הורים שאינם אזרחי ישראל, בהודעת לידת חי).
ניתן להכיר באבהות על פי החוק הגרמני (ספר החוקים הגרמני BGB סעיפים 1592 ואילך) גם בשגרירות גרמניה – בתאום פגישה מראש בלבד – אם מקום מגוריו הקבוע של הקטין נמצא בגרמניה או אם אבי הילד בעל אזרחות גרמנית. לגופו של עניין ניתן להכיר באבהות על פי החוק הגרמני בשגרירות גם ליתר זהירות על מנת להבטיח תוקף חוקי (לדוגמא: במקרים בהם הרשויות בישראל אינן יכולות להנפיק אישור ששני ההורים חתמו על טופס הודעת הלידה בבית החולים). כדי לבדוק אם הדבר הכרחי ו/או אפשרי, נא ליצור קשר עם השגרירות באמצעות הטופס "צור קשר".
יש להגיש את המסמכים הבאים (במקרה הצורך בצירוף תרגום נוטריוני לגרמנית, במידה והמסמכים אינם מונפקים בגרסה אנגלית):
- תעודת לידה של אבי הילד
- דרכון של אבי הילד
- במקרה הצורך מכתב מרשויות הרווחה הממונות
- תעודת לידה של הקטין (אם קיימת)
- תעודת לידה של אם הילד (אם קיימת)
- דרכון של אם הילד
יש לתעד את ההכרה באבהות במסמך ציבורי רשמי. על אם הילד לתת את הסכמתה להכרה. על כל אחד מההורים למסור את תצהירו בעצמו, באופן אישי. לא ניתן להעביר תצהירים באמצעות ייצוג ע"י גורם אחר.
השלכות חוקיות של ההכרה באבהות
באמצעות ההכרה באבהות נוצרת קרבה משפחתית מדרגה ראשונה בין האב והילד .
מרגע לידת הקטין ועד להפיכתו לבגיר בהגיעו לגיל 18 מחויב האב בתשלום מזונות –לפחות בשיעור המזונות הבסיסי המקובל. סכום המזונות הקונקרטי מחושב לפי מדרגות בהתאם לגילו של הילד בהתאם לתקנות לקביעת שיעורי מזונות (Regelbetragsverordnung) של ממשלת גרמניה, המותאמות אחת לשנתיים להתפתחויות במשק.
לקטין עומדת זכות בלתי מוגבלת לרשת את עיזבון אביו. ייתכן וייווצרו גם זכויות כלפי קרובי משפחתו של האב. אם לדוגמא מנשלים את הקטין מירושה בצוואה, רשאי הקטין לדרוש מהיורשים את החלק בעיזבון המגיע לו על פי חוק. חלק החובה בעיזבון הינו מחצית ערכו של חלק העיזבון שנקבע בחוק.
עקרונית יהיה קטין המתגורר בגרמניה שהוריו אינם נשואים זה לזו בזמן לידתו במשמורת אמו בלבד. הורים שאינם נשואים זה לזו יכולים למסור תצהיר בהסכמה על כוונתם המשותפת לחלוק במשמורת הקטין ולאחר מכן יהיה הקטין במשמורת משותפת של שני הוריו. גם אם הקטין לא נמצא במסגרת של משמורת משותפת עומדת לקטין הזכות לטפח קשר סדיר עם שני הוריו.
גרמניה וישראל הינן שתי מדינות החתומות על "אמנת האג בדבר גביית עדות בחו"ל בעניינים אזרחיים או מסחריים" (ספר החוקים הגרמני BGBI II, משנת 1977, 1472).
על בסיס הסכם זה יתנהלו בקשות לסיוע משפטי (כגון בדיקת סוג דם עבור הליך בדיקת אבהות) בהתקשרות המשפטית עם ישראל ישירות בין הרשות הגרמנית והרשות המרכזית המקבילה בישראל.
גרמניה וישראל – מדינות חתומות על הסכם האימוץ של אמנת האג
גרמניה וישראל הינן בין המדינות החתומות על אמנת האג מ- 29 במאי 1993 בנושא הגנה על ילדים ושיתוף פעולה בתחום האימוץ הבינלאומי (אמנת האג לאימוץ בין ארצי -HAÜ). ההסכם נכנס לתוקפו בגרמניה ב- 1 במרץ 2002, בישראל ב- 1 ביוני 1999. מטרת המחוקק הייתה, לאחד ולשפר את התהליכי האימוץ הבינלאומי במסגרת האמנה וחוק היישום הנלווה.
מה קובעת האמנה?
תוכן האמנה מתייחס לנושאים הבאים:
- תנאי סף לאימוץ בינלאומי (סעיף 4 לאמנת האג לאימוץ בין ארצי)
- חלוקת תפקידים ושיתוף פעולה בין מוסדות ממשלתיים (סעיף 6 לאמנת האג לאימוץ בין ארצי)
- הכרה בינלאומית באימוץ (סעיף 23 לאמנת האג לאימוץ בין ארצי)
סוגי אימוץ
מבדילים בין אימוץ "חזק" ואימוץ "חלש" לפי השפעתם.
אימוץ "חזק" הינו בעיקרון הוצאתו של הילד ממשפחתו הקודמת ושיבוצו במשפחה המאמצת במעמד של ילד ביולוגי; קשרי המשפחה שהיו לו עד אז נמחקים.
אימוץ "חלש" אמנם מייסד קשר משפטי עם ההורים המאמצים, אך אינו מתיר לחלוטין את הקשר הקודם הקיים להורים.
אימוץ לפי החוק הישראלי
אימוץ לפי החוק הישראלי נחשב כאימוץ חלש.
בעיקר יש לכך השלכות על אזרחות הילד, שבמקרה כזה אינה מועברת ע"י ההורה המאמץ, על חובת תשלומי מזונות ועל זכויות ירושה. לפי חוק השלכות האימוץ קיימת האפשרות להפוך את האימוץ לאימוץ מלא לפי התקנות הגרמניות בנושא.
שגרירות גרמניה בתל אביב תשמח לייעץ לגבי המשך התהליך.
הכרה בהחלטה שיפוטית ממדינה זרה בענייני נישואין, הכרה בגירושין שנערכו מחוץ לגרמניה
פסק דין בדבר גירושין ממדינה זרה או הליכי גירושין שנערכו לפני בית דין של רשות דתית כגון בית הדין הרבני בישראל, המכונים "גירושין פרטיים", חייבים לעבור תהליך הכרה בגרמניה. ההכרה תינתן על פי בקשה שהוגשה בעניין. רק לאחר מתן החלטה בדבר הבקשה תקבל ההחלטה מהמדינה הזרה תוקף משפטי בגרמניה. אנא שימו לב, עד לסיום תהליך ההכרה יחשבו הנישואין לתקפים.
לתשומת לבכם! "גירושין פרטיים" (דהיינו גירושין באמצעות מסירת גט בפני בית דין רבני) אינם תקפים בגרמניה ולא ניתן להכיר בהם בגרמניה, אם שני בני הזוג היו אזרחים גרמנים בעת הגירושין!
היכן מתקבלת ההחלטה לגבי ההכרה בגירושין?
הרשות מוסמכת לקבל את ההחלטה הינה הנהלת בית המשפט המחוזית (Landesjustizverwaltung), או בית משפט מחוזי (Oberlandesgericht) במדינת המחוז בה מתגורר אחד מבני הזוג לשעבר באופן קבוע. אם איש מבני הזוג לשעבר אינו מתגורר בגרמניה באופן קבוע, ובמידה ואחד מבני הזוג לשעבר מתכוון להינשא מחדש או להיכנס לברית זוגיות, תקבע הרשות המוסמכת על פי מדינת המחוז בה עתיד להתמסד הקשר הזוגי החדש. אם איש מבני הזוג אינו מתגורר בגרמניה באופן קבוע ואין בכוונתם להינשא או להיכנס לברית זוגיות בגרמניה, יש להגיש את הבקשה למנהלת המשפט של הסנאט בברלין - Senatsverwaltung für Justiz in Berlin (ראה פרטים ליצירת קשר בשוליים).
היכן ניתן להגיש את הבקשה?
ניתן להגיש את הבקשה באמצעות הטופס המיועד לכך, ישירות לרשות המוסמכת לקבל את החלטת ההכרה (בד"כ מנהלת המשפט של הסנאט בברלין).
בעת הגשת בקשה להכרה בגירושין ממדינה זרה יש להשתמש בטופס המיועד לכך.
את הטופס יש למלא בשלמות ועקרונית יש לצרף אליו את המסמכים הבאים (במקרים מסוימים ייתכן שידרשו מסמכים נוספים, במידת הצורך ניתן לאמת את ההעתקים בשגרירות):
- העתק מלא או צילום נאמן למקור של פסק הדין במדינה הזרה עם חותמת תוקף (במידה וקיימת כזאת) ואם ניתן, גם את תיאור הנסיבות והנימוקים להחלטת בית המשפט;
- מסמך המאשר את הרישום במרשם הרשמי במדינות בהן יש צורף ברישום כדי שפסק הדין יקבל תוקף;
- צילום תעודת הנישואין של הנישואים שהותרו;
- הוכחת אזרחות (למשל ע"י צילומי דרכון של בני הזוג הגרושים);
- תרגום בלתי אמצעי לגרמנית ע"י מתרגם מוסמך של כל המסמכים הכתובים בשפה זרה (כאשר מדובר במסמכים מקוריים בשפה האנגלית – לא כאלו שתורגמו לאנגלית – נוטים להימנע בד"כ מדרישה של תרגום לגרמנית; במידת הצורך ייתכן וידרש מאוחר יותר תרגום מאושר לגרמנית של מסמכים אלה);
- אישור על השכר / ההכנסות של מגיש הבקשה;
- ייפוי כוח בכתב במידה והבקשה מוגשת ע"י מיופה כוח.
אלו עמלות צריך לשלם?
תהליך ההכרה כרוך בתשלום. גובה העמלה יקבע בין סכום מינימאלי של 10 אירו לסכום מרבי של 300 אירו. גובה העמלה תלוי בנסיבות ונקבע בכל מקרה לגופו. גובה העמלה ייקבע לפי חשיבות הטיפול בעניין לצדדים המעורבים, הטרחה שבה כרוך ההליך הבירוקרטי ומצבו הכלכלי של מגיש הבקשה. העלות הממוצעת המקובלת הינה כ- 155 אירו.
מה זמן ההמתנה עד להחלטה?
פרק הזמן עד לקבלת ההחלטה תלוי לרוב במסירתם של כל הפרטים והמסמכים הדרושים לשם בדיקת הבקשה. רק לאחר מסירת כל אלה יהיה ניתן לערוך את הבדיקה הסופית ולגשת למתן החלטה (לאחר תשלום העמלה). עיכובים עלולים להיגרם כתוצאה מדרכי העברת מסמכים וכספים. לכן לא ניתן להעריך באופן גורף את פרק הזמן עד להשלמת התהליך (זה תלוי במקרה הספציפי) -שייקח מספר שבועות ובמקרים מסוימים מספר חודשים.
גרמניה וישראל הינן שתי מדינות החתומות על "אמנה של ועידת האו"ם בדבר חיובי מזונות" מתאריך 20.06.1956 (ספר החוקים הגרמני 1-BGB משנת 1959, כרך II, עמ' 150). מטרת האמנה הינה לאפשר אכיפת זכויות מזונות בדרך מנהלתית.
ברוח אמנה זו והחוק הנלווה הנחקק בגרמניה בתאריך 26.02.1959 (ספר החוקים 1-BGB, משנת 1959, כרך II, עמ' 149) ולחוק אכיפת פסק חוץ בישראל, תשי"ח-1958, יכול מי שזכאי למזונות לפנות לבית משפט השלום (ובגרמניה ל- Amtsgericht) המוסמך ולהגיש שם את הבקשה לאכיפת פסק הדין. בהתאם לאמנה, על הבקשה לכלול את הנתונים הבאים:
- שם משפחה, שמות פרטיים, כתובת, תאריך לידה, אזרחות, משלוח יד של הזוכה במזונות ובמידת הצורך את שמו וכתובתו של נציגו החוקי
- שם משפחה ושם פרטי של החייב במזונות; בנוסף, אם יש אפשרות להבאת פרטים נוספים אודות החייב, את כתובות המגורים שלו בחמש השנים האחרונות, את תאריך לידתו, אזרחותו ומשלוח היד שלו
- פרטים על הסיבות לדרישת המזונות ונתונים על סוג וגובה המזונות שנדרשו, כמו כן מידע רלוונטי נוסף כגון פרטים על מצבם הפיננסי והמשפחתי של הזוכה ושל החייב במזונות.
בית המשפט (Amtsgericht) בגרמניה יעביר את הבקשה לאכיפה באמצעות משרד המשפטים בבון לרשות המוסמכת בישראל (האגף לסיוע משפטי). רשות זו תנקוט בכל הצעדים הדרושים בשם הפונה, כדי להביא לגביית המזונות. מדובר בעיקר בהגשת תביעת מזונות, כמו כן ניתן להגיע להסדר באמצעות השגת פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.
במקרה וכבר קיים פסק דין בנושא, יש לצרף אותו לבקשה. הרשות המוסמכת בישראל, המקבלת את הפנייה לידיה, תגיש במקרה זה בקשה רשמית לאכיפת פסק דין הזר בפני בית המשפט לענייני משפחה בישראל.
הרשות המוסמכת בישראל בהתאם להסכם הינה:
משרד המשפטים האגף לסיוע משפטי
רח' הסורג 1, בית מצפה, ירושלים, ת.ד. 1777, מיקוד 91017
טלפון: 972-2-6211381 +
פקס: 972-2-6467945 +
מידע נוסף לאכיפת זכויות למזונות בארצות זרות ניתן למצוא גם באתר האינטרנט של משרד המשפטים הגרמני בקישורית:
חטיפת קטינים מוגדרת כמעשה בר-עונשין בסעיף 235 של חוק העונשין הגרמני (StGB).על עבירה זו קיים קנס כספי או עונש עד חמש שנות מאסר.
עקרונית, פתיחת הליכים פליליים מותנית בהגשת בקשה בנדון על ידי האדם שזכויותיו כהורה נפגעו. במקרים חריגים ניתן לפסוח על הגשת הבקשה, בין היתר כאשר המוסדות האמונים על ההליכים הפליליים מעריכים שיש אינטרס ציבורי מיוחד בנקיטת צעדים על ידי גורם רשמי.
בכל העולם נמצאים סכסוכי משמורת בתחום האחריות של מערכת המשפט. הדבר נכון גם לגבי קביעת מקום השהייה והסדרי הראיה. לכן, עקרונית מוגבלות האפשרויות של הנציגויות הגרמניות במדינות זרות להתערבות בסכסוכי משמורת בינלאומיים. מומלץ לשכור שירותי עורךדין במקרים אלה.
אמנת האג בנושא חטיפות ילדים
גרמניה וישראל חתומות על אמנת האג מ- 25 באוקטובר 1980 בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים (בישראל: "חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א-1991", בגרמניה BGBl. 1990 II S. 207).
מטרת האמנה, להגן על ילדים מהשלכות שליליות של העברתם בניגוד לחוק למדינה אחרת החתומה על האמנה או החזקתם שם. בעזרת האמנה אמורים להביא לביטול העברתו בניגוד לחוק או החזקתו של הילד תוך פגיעה בזכות המשמורת של אדם אחר.
כאשר ילד נחטף מגרמניה למדינה אחרת החתומה על האמנה, הרשות המרכזית בגרמניה תיצור קשר עם הרשות המרכזית באותה מדינה בהמשך לבקשת ההורה שנשאר מאחור, ותבקש את סיועה בטיפול במקרה. אמנת האג מחייבת את המדינות החתומות עליה לפעול למען החזרת הילד.
דרכי טיפול
מעבר לכך קיימות שתי דרכים לנקיטת פעולה. בהתאם לפרטי המקרה המסוים צריך לשקול, איזה משתי הדרכים עשויה להוביל להצלחה, לכן מומלץ להחליט על כך תוך התייעצות עם עורך דין.
- ההורה הנפגע יכול לבקש צו ביניים או פסק דין סופי בבית משפט גרמני לענייני משפחה, שיעביר לידיו את המשמורת הבלעדית ו/או את קביעת מקום השהייה הבלעדי. אם קיימת החלטה ברוח זו של בית משפט גרמני לענייני משפחה, אולי בתוספת צו הבאה שיורה על מסירת הילד, ההורה הנפגע יוכל לנסות לקבל הכרה בהחלטות אלה בבית המשפט במדינה אליה הובא או בה מוחזק הילד בניגוד לחוק, ולקבל שם הנחיה שיוציאו את הצווים האלה לפועל. צריך לשים לב לכך, שבמדינות רבות הכרה והוצאה לפועל של החלטות ממדינות אחרות, שניתנו במסגרת צו ביניים, אינה אפשרית. בנוסף יש להדגיש, כי קבלת החלטה ברת תוקף במדינה זרה ללא התערבות של עורך דין מקומי, הינה לרוב בעייתית ביותר או בלתי אפשרית לחלוטין.
- ההורה הנפגע יכול גם לפנות ישירות לבית המשפט המוסמך במדינה אליה הובא או בה מוחזק הילד בניגוד לחוק ולפתוח בהליכים משפטיים על משמורת והבאת הילד, במטרה להביא למסירת הילד.
הרפובליקה הפדראלית של גרמניה חתומה על אמנת האג בדבר הגנה על ילדים (האמנה מוזכרת בגרמנית בראשי התיבות KSÜ) מתאריך 19.10.1996, אשר נכנסה לתוקף בתאריך 01.01.2011.
בהתאם לסעיף 16 באמנה, פסקאות 1, 2, נקבעת סוגיית הפניית המשמורת להורה או לחילופין הפסקתה על פי חוקי אותה מדינה בה נמצא מקום מגוריו הקבוע של הילד.
לפי ראותה של גרמניה עקרון זה תקף, אם מקום מגוריו הקבוע של הילד נמצא במדינה החתומה על האמנה בדבר הגנה על ילדים, וגם אם מקום מגוריו נמצא במדינה שאיננה חתומה על האמנה (עקרון אחידות, סעיף 20 באמנה).
ביחס לישראל, כמדינה שאינה חתומה על האמנה, משמעות הדבר, ההחלטה על משמורת לילד אשר מקום מגוריו הקבוע נמצא בישראל, תקבע על פי החוק הישראלי ותהיה תקפה גם במרחב השיפוט הגרמני.
לפי החוק הישראלי, לשני ההורים יש זכות למשמורת על הילד, אם שניהם רשומים כהורים בתעודת הלידה של הילד.
יש לשים לב לכך, שסעיף 16 באמנה, פסקה 3, מונע את איבוד המשמורת שכבר זכתה להנמקה, גם אם משתנה מקום מגוריו הקבוע של הילד.
אם על פי החוק במקום המגורים החדש אדם נוסף מקבל משמורת, יתווסף אדם זה לרשימת זכאי המשמורת לפי סעיף 16, פסקה 4 באמנה.
עלינו להדגיש, כי הצהרת משמורת של הורים שאינם נשואים מקבלת תוקף משפטי על פי החוק הגרמני רק אם מקום מגוריו הקבוע של הילד נמצא בגרמניה.
בהתאם לכך, אין צורך בהצהרת משמורת כאשר מקום מגוריו הקבוע של הילד נקבע בישראל.
תעודות לידה, נישואין ופטירה
בראש העמוד ליקטנו עבורכם מידע על הגשת בקשה ראשונה של תעודת לידה ותעודת נישואין גרמנית. להגשת בקשה ראשונה של תעודות פטירה, אנא פנו דרך הטופס ליצירת קשר.
לגבי הנפקה חוזרת של תעודות שכבר הונפקו בעבר בגרמניה, אנא פנו ללשכה למרשם אוכלוסין בגרמניה שהנפיקה את התעודה המקורית.
