נישואין בגרמניה

אם הנכם מתכננים להינשא בגרמניה, אנא פנו ישירות ללשכת מרשם האוכלוסין ( Standesamt)  שבחרתם על מנת לקבל מידע על מסמכים דרושים ותקנות נוספות.

נישואין בישראל 

בישראל אין נישואין אזרחיים. קיימת רק אפשרות של טקסי נישואין דתיים.  לאחר רישום הנישואין הדתיים במרשם האוכלוסין הישראלי יהיו נישואין אלה תקפים גם בתחום השיפוט הגרמני.

למידע נוסף פנו בבקשה לרשות העליונה של הקהילה הדתית שלכם.

אם הנך רוצה לבוא בברית הנישואין בישראל כאזרח גרמני והרשויות הישראליות המוסמכות דורשות ממך להציג לשם כך תעודת "כשירות לנישואין" גרמנית, אנא פנה/פני ישירות ללשכת מרשם האוכלוסין (Standesamt) במקום מגוריך הרשמי (האחרון) בגרמניה. השגרירות אינה מוסמכת להנפיק תעודות "כשירות לנישואין".

לשגרירות אין אפשרות לערוך נישואין.

במקרה ואין אפשרות לרישום הנישואין במרשם האוכלוסין הישראלי, אנא פנו לשגרירות על מנת לבדוק את תוקף הנישואין בתחום השיפוט הגרמני.

כינון ברית זוגיות וטקסים אזרחיים בישראל

 בישראל ניתן לכונן ברית זוגיות (גם לבני זוג מאותו מין) או לערוך טקס אזרחי לכינון ברית זוגיות. ברית זוגיות שנוסדה באחת הדרכים הללו בישראל אינה מוכרת ככזאת בתחום השיפוט הגרמני.

נישואין / כינון ברית זוגיות במדינות אחרות

 נישואין הנערכים במדינה שלישית (כגון ארה"ב, קפריסין, צ'כיה וכו') בדרך כלל מוכרים בגרמניה, גם אם הנישואין טרם נרשמו בישראל.

למידע נוסף על המסמכים הדרושים אנא צרו קשר עם השגרירויות המוסמכות במדינות הרלוונטיות.

הפיכת ברית זוגיות גרמנית לנישואין

 אם הנכם מעוניינים להפוך ברית זוגיות שנוסדה בגרמניה לנישואין חד-מיניים, אנא פנו ללשכת מרשם האוכלוסין ( Standesamt) המוסמכת שלכם.

שם הנישואין ושמות לילדים

 לתשומת לבכם: שמו הפרטי ושם משפחתו של אזרח גרמני נקבעים עבור תחום השיפוט הגרמני אך ורק אם קיימת תעודת מעמד אישי גרמנית בנושא, כגון תעודת לידה גרמנית או תעודת נישואין גרמנית. תעודת התאזרחות גרמנית או תעודה המעידה על אזרחות אינן קובעות את השמות הפרטיים ו/או שמות המשפחה עם מעמד של תוקף חוקי.

 אישור גרמני על שם (Namensbescheinigung) רק מאשר את שם המשפחה החדש הנבחר לאחר הנישואין או את שם המשפחה המבוקש של הילד.

לא ניתן להוכיח את השם עבור תחום השיפוט הגרמני באמצעות תעודת לידה ישראלית, דרכון ישראלי או מסמכים ישראליים אחרים.

 לשינוי שם בישראל אין השלכות על תחום השיפוט הגרמני.

הצהרת שם לאחר הנישואין

 קיים צורך בהצהרת שם אם בן או בת הזוג הגרמני/ה מעוניין/ת לשנות את שמו / שמה לאחר הנישואין.

מומלץ למסור את הצהרת השם במסגרת בקשה לתיעוד הנישואין. כך הנישואין יירשמו בגרמניה ותונפק תעודת נישואין גרמנית.

אין צורך בהצהרת שם לאחר הנישואין אם בן / בת הזוג הישראלי/ת מעוניין/ת לשנות את שמו / שמה.

הצהרת שם עבור ילדך

 ילד הינו בעל שם לידה תקף עבור תחום השיפוט הגרמני, כאשר:

1) הוריו נשואים זה לזו *

- ונושאים שם משפחה משותף לאחר הנישואין בתחום השיפוט הגרמני. במקרה זה יקבל הילד עם לידתו את שם הנישואין של ההורים כשם לידה.

-וכבר קיים אישור בדבר שם על פי החוק הגרמני עבור אח/ות בוגר/ת. אישור על שם שכזה תקף וקובע את שם המשפחה עבור כל הילדים מנישואין אלה.

* אנא שימו לב לחריגים אפשריים במקרים של ילדים מנישואין חד-מיניים, אימוץ כמו גם פונדקאות. במקרים אלא אנא פנו לשגרירות באמצעות הטופס ליצירת קשר.

2) הוריו אינם נשואים

במקרה כזה, בתחום השיפוט הגרמני מקבל הילד באופן אוטומטי את שם המשפחה של האם הרווקה במועד הלידה. אם הייתה האם נשואה בעבר והיא גרושה, נא ליצור קשר עם השגרירות לבירור השם.

אם לילד אין שם משפחה בתחום השיפוט הגרמני או אם רוצים בשם משפחה אחר לילד, נדרשת הצהרת שם.

מומלץ למסור את הצהרת השם במסגרת הגשת בקשה לתיעוד הלידה. כך תירשם לידת ילדכם בגרמניה ותקבלו תעודת לידה גרמנית , בה מצוינים גם ההורים.

בקשה לתיעוד בדיעבד של לידה בגרמניה

קיימת אפשרות לרשום את לידתו של אזרח גרמני במדינה זרה במרשם הלידות של לשכת מרשם האוכלוסין המוסמכת לפי תחום השיפוט בגרמניה באמצעות השגרירות.

 לאחר הטיפול בבקשה (שגם יקבע את שם המשפחה) תנפיק הלשכה למרשם האוכלוסין (Standesamt) תעודת לידה גרמנית.

 אין חובה להגיש בקשה לתיעוד ורישום בדיעבד של לידה, אך הדבר יסייע בכל התקשרות נוספת עם גופים ממלכתיים גרמנים.

 במקרים רבים הצגת תעודת לידה גרמנית תועיל, בעיקר בעת הגשת בקשה להנפקת דרכון גרמני, מכיוון שהיא קובעת לא רק את שמו של מבקש הבקשה לפי החוק הגרמני, אלא גם מהווה ראיה חשובה שאכן אותו אדם הינו בעל אזרחות גרמנית.

 אזרחים גרמניים שיש בידם תעודת התאזרחות, דהיינו שהם עצמם קיבלו את אזרחותם באמצעות הליך התאזרחות, לא מפיקים בדרך כלל שום תועלת מהנפקת תעודת רישום לידה בדיעבד בגרמניה, כלומר צעד זה מיותר מבחינתם.

מידע חשוב:
לתשומת לבכם: בעת לידה במדינה זרה, ילדים אשר ההורה הגרמני שלהם נולד אחרי 31.12.1999 מחוץ לגבולות גרמניה ובעת לידת הצאצא מתגורר דרך קבע מחוץ לגרמניה, לא רוכשים את האזרחות הגרמנית באופן אוטומטי מכוח לידתם, אם הם רוכשים אזרחות זרה מכוח לידתם.

רק אם ההורים מגישים בקשה לתיעוד ורישום בדיעבד של הלידה תוך שנה ממועד הלידה, ירכוש הילד את האזרחות הגרמנית רטרואקטיבית ממועד לידתו.

כלל זה אינו חל על צאצאים של אזרח/ית גרמניה שרכש את אזרחותו/ה על סמך חוקי הפיצויים בדיני האזרחות, סעיף 116 פסקה 2, משפט 1 לספר החוקים הגרמני או סעיף 15 לחוק האזרחות.

למען הסר ספק משפטי, המלצת השגרירות לכל אזרחי גרמניה שנולדו מחוץ לגבולות גרמניה אחרי 31.12.1999 הינה, להגיש בקשה לתיעוד ורישום לידת צאצאיהם שנולדו מחוץ לגרמניה מיד אחרי לידתם.

בדיקה מוקדמת (וייעוץ פרטני)

לתשומת לבכם: בכל הבקשות לשינוי פרטים של מעמד אישי (כגון קביעה ראשונית של שם הילד, שינוי שם לאחר נישואין או בעת הגשת בקשה לתיעוד בדיעבד של לידת ילד) הנכם חייבים למלא תחילה טופס לבדיקה מוקדמת (Pre Check).

הצוות שלנו ייתן לכם ייעוץ בהקדם האפשרי ותקבלו קוד להזמנת תור ומידע פרטני.

 בדיקה מוקדמת

הגשת בקשה בשגרירות

לאחר קביעת התור תקבל השגרירות את טופס הבקשה שלכם בצירוף המסמכים הדרושים ותעביר אותו עבורכם ללשכת רישום האוכלוסין המוסמכת (Standesamt) בגרמניה.

 ההחלטה על הצהרות השם והתיעוד המבוקשים נתונה בידי לשכת מרשם האוכלוסין המוסמכת בעניינכם בגרמניה.

הגשת בקשה ללא מעורבות השגרירות

ניתן למלא טפסים להצהרת שם, בקשות לתיעוד לידה ותיעוד נישואין באופן עצמאי ולשלוח אותם ישירות ללשכת מרשם האוכלוסין המוסמכת. רצוי לברר קודם לכן עם אותה לשכה למרשם אוכלוסין (Standesamt)  בגרמניה, אם יש צורך באימות חתימה ובאיזה אופן יש להגיש איזה מסמך.

הלשכה למרשם אוכלוסין המוסמכת לטפל בעניינכם הינה לשכת מרשם האוכלוסין (Standesamt) במקום מגוריכם הרשמי האחרון בגרמניה. אם מקום מגוריכם לעולם לא היה בגרמניה (גם לא כילד), הסמכות לטיפול בבקשתכם נתונה ל לשכת מרשם האוכלוסין (Standesamt I) בברלין.

אי רכישת אזרחות מכוח לידה מחוץ לגרמניה / "חתך בין-דורי"

ילדים שנולדו מחוץ לגרמניה, שהוריהם הגרמנים - כלומר אביהם או אמם - הנם אזרחי גרמניה שנולדו מחוץ לגרמניה לאחר ה-31 בדצמבר 1999, בעיקרון אינם רוכשים יותר את האזרחות הגרמנית באופן אוטומטי.

תקנה זאת אינה תקפה במידה והיא תהפוך אותם לאנשים חסרי נתינות או במקרה שההורים או אחד ההורים מצהיר/ים על הלידה בנציגות הגרמנית המוסמכת במדינה תוך שנה אחת ממועד הלידה.בגרמנית: מידע נוסף

"אישור לידה" במקום תעודת לידה ישראלית

עבור ילדים שלא ניתן או עדיין לא ניתן לרשום אותם במרשם האוכלוסין הישראלי (ילדים להורים שאינם אזרחי ישראל, לעיתים גם כאשר אחד ההורים אינו אזרח ישראל) לא מנפיקים תעודת לידה ישראלית.

על יסוד "אישור לידה" „Notice of (Live) Birth“  מבית החולים מנפיק משרד הפנים הישראלי "תעודת יילוד (חי)" „Affirmation of Birth-Copy of Notice of Live Birth“  .

ניתן להשיג אפוסטיל למסמך זה ברשויות הישראליות המוסמכות. באמצעות מסמך זה ניתן להגיש בקשה לתיעוד הלידה בגרמניה.

מידע נוסף נמצא כאן.

קביעת תורים

קביעת תור תתאפשר רק לאחר ייעוץ וקבלת קוד להזמנת תור. לקביעת תור לחצו כאן.

תורים שנקבעו ללא קוד להזמנת תור יימחקו באופן אוטומטי.

עלויות

בשגרירות

יש לשלם את האגרות במעמד הפגישה בשגרירות בשקלים ובמזומן.

 אימות חתימה (כללי):                 כ-220 ₪  / בקשה

אימות חתימה (עבור הצהרת שם):  כ- 305 ₪ / בקשה

אישור אימות לצילומים (ללא קשר למספר העמודים של המסמך):  כ- 105 ₪

גובה האגרה שמצוין לעיל תלוי בשער החליפין העדכני אירו / שקלים ולכן ייתכנו שינויים קלים בסכום המדויק שיש לשלם.

אגרות עבור מרשם האוכלוסין בגרמניה

גובה האגרה בגרמניה תלוי בלשכה למרשם אוכלוסין המוסמכת. העלויות יכולות להגיע לסכומים אלה לערך:

 הצהרת שם:           12 אירו

תיעוד נישואין:        60 – 160 אירו

 תיעוד לידה:           80 – 172 אירו

הכרה באבהות  

יש צורך בהכרה באבהות רק במקרה והורי הילד אינם נשואים זה לזו בעת לידתו. הכרה באבהות בהתאם לחוק הישראלי ובהסכמתה של אם הילד תוכר בתחום השיפוט הגרמני אם האב והאם חתמו שניהם על טופס הודעת הלידה בבית החולים ושניהם מופיעים כהורים בתעודת הלידה (או במקרים של הורים שאינם אזרחי ישראל, בהודעת לידת חי).

ניתן להכיר באבהות על פי החוק הגרמני (ספר החוקים הגרמני BGB סעיפים 1592 ואילך) גם בשגרירות גרמניה – בתאום פגישה מראש בלבד – אם מקום מגוריו הקבוע של הקטין נמצא בגרמניה או אם אבי הילד בעל אזרחות גרמנית. לגופו של עניין ניתן להכיר באבהות על פי החוק הגרמני בשגרירות גם ליתר זהירות על מנת להבטיח תוקף חוקי (לדוגמא: במקרים בהם הרשויות בישראל אינן יכולות להנפיק אישור ששני ההורים חתמו על טופס הודעת הלידה בבית החולים). כדי לבדוק אם הדבר הכרחי ו/או אפשרי, נא ליצור קשר עם השגרירות באמצעות הטופס "צור קשר".

יש להגיש את המסמכים הבאים (במקרה הצורך בצירוף תרגום נוטריוני לגרמנית, במידה והמסמכים אינם מונפקים בגרסה אנגלית):

- תעודת לידה של אבי הילד

- דרכון של אבי הילד

- במקרה הצורך מכתב מרשויות הרווחה הממונות

- תעודת לידה של הקטין (אם קיימת)

- תעודת לידה של אם הילד (אם קיימת)

- דרכון של אם הילד

יש לתעד את ההכרה באבהות במסמך ציבורי רשמי. על אם הילד לתת את הסכמתה להכרה. על כל אחד מההורים למסור את תצהירו בעצמו, באופן אישי. לא ניתן להעביר תצהירים באמצעות ייצוג ע"י גורם אחר.   

השלכות חוקיות של ההכרה באבהות

באמצעות ההכרה באבהות נוצרת קרבה משפחתית מדרגה ראשונה בין האב והילד .

מרגע לידת הקטין ועד להפיכתו לבגיר בהגיעו לגיל 18 מחויב האב בתשלום מזונות –לפחות בשיעור המזונות הבסיסי המקובל. סכום המזונות הקונקרטי מחושב לפי מדרגות בהתאם לגילו של הילד בהתאם לתקנות לקביעת שיעורי מזונות (Regelbetragsverordnung) של ממשלת גרמניה, המותאמות אחת לשנתיים להתפתחויות במשק.

 לקטין עומדת זכות בלתי מוגבלת לרשת את עיזבון אביו. ייתכן וייווצרו גם זכויות כלפי קרובי משפחתו של האב. אם לדוגמא מנשלים את הקטין מירושה בצוואה, רשאי הקטין לדרוש מהיורשים את החלק בעיזבון המגיע לו על פי חוק. חלק  החובה בעיזבון הינו מחצית ערכו של חלק העיזבון שנקבע בחוק.

 עקרונית יהיה קטין המתגורר בגרמניה שהוריו אינם נשואים זה לזו בזמן לידתו במשמורת אמו בלבד. הורים שאינם נשואים זה לזו יכולים למסור תצהיר בהסכמה על כוונתם המשותפת לחלוק במשמורת הקטין ולאחר מכן יהיה הקטין במשמורת משותפת של שני הוריו. גם אם הקטין לא נמצא במסגרת של משמורת משותפת עומדת לקטין הזכות לטפח קשר סדיר עם שני הוריו.

הליך בדיקת אבהות - דגימת סמני DNA  

 גרמניה וישראל הינן שתי מדינות החתומות על  "אמנת האג בדבר גביית עדות בחו"ל בעניינים אזרחיים או מסחריים" (ספר החוקים הגרמני BGBI II, משנת 1977, 1472).

על בסיס הסכם זה יתנהלו בקשות לסיוע משפטי (כגון בדיקת סוג דם עבור הליך בדיקת אבהות) בהתקשרות המשפטית עם ישראל ישירות בין הרשות הגרמנית והרשות המרכזית המקבילה בישראל. 

ועידת האג לחוק הבינלאומי הפרטי 

כתובת:

משרד המשפטים - הנהלת בתי המשפט המחלקה הבינלאומית סיוע משפטי למדינות זרות

רח' כנפי נשרים 22, ת.ד. 34142, ירושלים מיקוד 95464

טל: 02-6556847  

אימוץ – הכרה בהחלטות אימוץ ממדינות זרות  

גרמניה וישראל – מדינות חתומות על הסכם האימוץ של אמנת האג

גרמניה וישראל הינן בין המדינות החתומות על אמנת האג מ- 29 במאי 1993 בנושא הגנה על ילדים ושיתוף פעולה בתחום האימוץ הבינלאומי (אמנת האג לאימוץ בין ארצי -HAÜ). ההסכם נכנס לתוקפו בגרמניה ב- 1 במרץ 2002, בישראל ב- 1 ביוני 1999. מטרת המחוקק הייתה, לאחד ולשפר את התהליכי האימוץ הבינלאומי במסגרת האמנה וחוק היישום הנלווה.

 מה קובעת האמנה?

תוכן האמנה מתייחס לנושאים הבאים:

- תנאי סף לאימוץ בינלאומי (סעיף 4 לאמנת האג לאימוץ בין ארצי)

- חלוקת תפקידים ושיתוף פעולה בין מוסדות ממשלתיים (סעיף 6 לאמנת האג לאימוץ בין ארצי)

- תנאים להכרת עמותות אימוץ ופיקוח עליהן (סעיף 10 לאמנת האג לאימוץ בין ארצי)

- הכרה בינלאומית באימוץ (סעיף 23 לאמנת האג לאימוץ בין ארצי)

סוגי אימוץ

מבדילים בין אימוץ "חזק" ואימוץ "חלש" לפי השפעתם.

אימוץ "חזק" הינו בעיקרון הוצאתו של הילד ממשפחתו הקודמת ושיבוצו במשפחה המאמצת במעמד של ילד ביולוגי; קשרי המשפחה שהיו לו עד אז נמחקים.

אימוץ "חלש" אמנם מייסד קשר משפטי עם ההורים המאמצים, אך אינו מתיר לחלוטין את הקשר הקודם הקיים להורים.

אימוץ לפי החוק הישראלי

אימוץ לפי החוק הישראלי נחשב כאימוץ חלש.

בעיקר יש לכך השלכות על אזרחות הילד, שבמקרה כזה אינה מועברת ע"י ההורה המאמץ, על חובת תשלומי מזונות ועל זכויות ירושה. לפי חוק השלכות האימוץ קיימת האפשרות להפוך את האימוץ לאימוץ מלא לפי התקנות הגרמניות בנושא.

שגרירות גרמניה בתל אביב תשמח לייעץ לגבי המשך התהליך.

גירושין

הכרה בהחלטה שיפוטית ממדינה זרה בענייני נישואין, הכרה בגירושין שנערכו מחוץ לגרמניה  

פסק דין בדבר גירושין ממדינה זרה או הליכי גירושין שנערכו לפני בית דין של רשות דתית כגון בית הדין הרבני בישראל, המכונים "גירושין פרטיים", חייבים לעבור תהליך הכרה בגרמניה. ההכרה תינתן על פי בקשה שהוגשה בעניין. רק לאחר מתן החלטה בדבר הבקשה תקבל ההחלטה מהמדינה הזרה תוקף משפטי בגרמניה. אנא שימו לב, עד לסיום תהליך ההכרה יחשבו הנישואין לתקפים.

 לתשומת לבכם! "גירושין פרטיים" (דהיינו גירושין באמצעות מסירת גט בפני בית דין רבני) אינם תקפים בגרמניה ולא ניתן להכיר בהם בגרמניה, אם שני בני הזוג היו אזרחים גרמנים בעת הגירושין!

היכן מתקבלת ההחלטה לגבי ההכרה בגירושין?

הרשות מוסמכת לקבל את ההחלטה הינה הנהלת בית המשפט המחוזית (Landesjustizverwaltung), או בית משפט מחוזי (Oberlandesgericht) במדינת המחוז בה מתגורר אחד מבני הזוג לשעבר באופן קבוע. אם איש מבני הזוג לשעבר אינו מתגורר בגרמניה באופן קבוע, ובמידה ואחד מבני הזוג לשעבר מתכוון להינשא מחדש או להיכנס לברית זוגיות, תקבע הרשות המוסמכת על פי מדינת המחוז בה עתיד להתמסד הקשר הזוגי החדש. אם איש מבני הזוג אינו מתגורר בגרמניה באופן קבוע ואין בכוונתם להינשא או להיכנס לברית זוגיות בגרמניה, יש להגיש את הבקשה למנהלת המשפט של הסנאט בברלין - Senatsverwaltung für Justiz in Berlin (ראה פרטים ליצירת קשר בשוליים).

היכן ניתן להגיש את הבקשה? 

ניתן להגיש את הבקשה באמצעות הטופס המיועד לכך, ישירות לרשות המוסמכת לקבל את החלטת ההכרה (בד"כ מנהלת המשפט של הסנאט בברלין).

טופס הגשת בקשה להכרה בגירושין - בגרמנית

אלו מסמכים דרושים לשם הגשת הבקשה? 

בעת הגשת בקשה להכרה בגירושין ממדינה זרה יש להשתמש בטופס המיועד לכך. 

את הטופס יש למלא בשלמות ועקרונית יש לצרף אליו את המסמכים הבאים (במקרים מסוימים ייתכן שידרשו מסמכים נוספים, במידת הצורך ניתן לאמת את ההעתקים בשגרירות): 

-         העתק מלא או צילום נאמן למקור של פסק הדין במדינה הזרה עם חותמת תוקף (במידה וקיימת כזאת) ואם ניתן, גם את תיאור הנסיבות והנימוקים להחלטת בית המשפט;

-         מסמך המאשר את הרישום במרשם הרשמי במדינות בהן יש צורף ברישום כדי שפסק הדין יקבל תוקף;

-         צילום תעודת הנישואין של הנישואים שהותרו;

-         הוכחת אזרחות (למשל ע"י צילומי דרכון של בני הזוג הגרושים);

-         תרגום בלתי אמצעי לגרמנית ע"י מתרגם מוסמך של כל המסמכים הכתובים בשפה זרה (כאשר מדובר במסמכים מקוריים בשפה האנגלית – לא כאלו שתורגמו לאנגלית – נוטים להימנע בד"כ מדרישה של תרגום לגרמנית; במידת הצורך ייתכן וידרש מאוחר יותר תרגום מאושר לגרמנית של מסמכים אלה);

-         אישור על השכר / ההכנסות של מגיש הבקשה;

-         ייפוי כוח בכתב במידה והבקשה מוגשת ע"י מיופה כוח.

אלו עמלות צריך לשלם? 

תהליך ההכרה כרוך בתשלום. גובה העמלה יקבע בין סכום מינימאלי של 10 אירו לסכום מרבי של 300 אירו. גובה העמלה תלוי בנסיבות ונקבע בכל מקרה לגופו. גובה העמלה ייקבע לפי חשיבות הטיפול בעניין לצדדים המעורבים, הטרחה שבה כרוך ההליך הבירוקרטי ומצבו הכלכלי של מגיש הבקשה. העלות הממוצעת המקובלת הינה כ- 155 אירו.

מה זמן ההמתנה עד להחלטה? 

פרק הזמן עד לקבלת ההחלטה תלוי לרוב במסירתם של כל הפרטים והמסמכים הדרושים לשם בדיקת הבקשה. רק לאחר מסירת כל אלה יהיה ניתן לערוך את הבדיקה הסופית ולגשת למתן החלטה (לאחר תשלום העמלה). עיכובים עלולים להיגרם כתוצאה מדרכי העברת מסמכים וכספים. לכן לא ניתן להעריך באופן גורף את פרק הזמן עד להשלמת התהליך (זה תלוי במקרה הספציפי) -שייקח מספר שבועות ובמקרים מסוימים מספר חודשים.

מזונות

 גרמניה וישראל הינן שתי מדינות החתומות על "אמנה של ועידת האו"ם בדבר חיובי מזונות" מתאריך 20.06.1956 (ספר החוקים הגרמני 1-BGB משנת 1959, כרך II, עמ' 150). מטרת האמנה הינה לאפשר אכיפת זכויות מזונות בדרך מנהלתית.

 ברוח אמנה זו והחוק הנלווה הנחקק בגרמניה בתאריך 26.02.1959 (ספר החוקים 1-BGB, משנת 1959, כרך II, עמ' 149) ולחוק אכיפת פסק חוץ בישראל, תשי"ח-1958, יכול מי שזכאי למזונות לפנות לבית משפט השלום (ובגרמניה ל- Amtsgericht) המוסמך ולהגיש שם את הבקשה לאכיפת פסק הדין. בהתאם לאמנה, על הבקשה לכלול את הנתונים הבאים:

- שם משפחה, שמות פרטיים, כתובת, תאריך לידה, אזרחות, משלוח יד של הזוכה במזונות ובמידת הצורך את שמו וכתובתו של נציגו החוקי

- שם משפחה ושם פרטי של החייב במזונות; בנוסף, אם יש אפשרות להבאת פרטים נוספים אודות החייב, את כתובות המגורים שלו בחמש השנים האחרונות, את תאריך לידתו, אזרחותו ומשלוח היד שלו

- פרטים על הסיבות לדרישת המזונות ונתונים על סוג וגובה המזונות שנדרשו, כמו כן מידע רלוונטי נוסף כגון פרטים על מצבם הפיננסי והמשפחתי של הזוכה ושל החייב במזונות.

בית המשפט (Amtsgericht) בגרמניה יעביר את הבקשה לאכיפה באמצעות משרד המשפטים בבון לרשות המוסמכת בישראל (האגף לסיוע משפטי). רשות זו תנקוט בכל הצעדים הדרושים בשם הפונה, כדי להביא לגביית המזונות. מדובר בעיקר בהגשת תביעת מזונות, כמו כן ניתן להגיע להסדר באמצעות השגת פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.

במקרה וכבר קיים פסק דין בנושא, יש לצרף אותו לבקשה. הרשות המוסמכת בישראל, המקבלת את הפנייה לידיה, תגיש במקרה זה בקשה רשמית לאכיפת פסק דין הזר בפני בית המשפט לענייני משפחה בישראל. 

הרשות המוסמכת בישראל בהתאם להסכם הינה:

משרד המשפטים האגף לסיוע משפטי

רח' הסורג 1, בית מצפה, ירושלים, ת.ד. 1777, מיקוד 91017

טלפון: 972-2-6211381  +

פקס: 972-2-6467945 +

מידע נוסף לאכיפת זכויות למזונות בארצות זרות ניתן למצוא גם באתר האינטרנט של משרד המשפטים הגרמני בקישורית:

https://www.bundesjustizamt.de/DE/Themen/Buergerdienste/AU/AU_node.html

חטיפות ילדים וסכסוכי משמורת בינלאומיים

 חטיפת קטינים מוגדרת כמעשה בר-עונשין בסעיף 235 של חוק העונשין הגרמני (StGB). על עבירה זו קיים קנס כספי או עונש עד חמש שנות מאסר.

עקרונית, פתיחת הליכים פליליים מותנית בהגשת בקשה בנדון על ידי האדם שזכויותיו כהורה נפגעו. במקרים חריגים ניתן לפסוח על הגשת הבקשה, בין היתר כאשר המוסדות האמונים על ההליכים הפליליים מעריכים שיש אינטרס ציבורי מיוחד בנקיטת צעדים על ידי גורם רשמי.

בכל העולם נמצאים סכסוכי משמורת בתחום האחריות של מערכת המשפט. הדבר נכון גם לגבי קביעת מקום השהייה והסדרי הראיה. לכן, עקרונית מוגבלות האפשרויות של הנציגויות הגרמניות במדינות זרות להתערבות בסכסוכי משמורת בינלאומיים. מומלץ לשכור שירותי עורךדין במקרים אלה.

אמנת האג בנושא חטיפות ילדים

גרמניה וישראל חתומות על אמנת האג מ- 25 באוקטובר 1980 בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים (בישראל: "חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א-1991", בגרמניה BGBl. 1990 II S. 207).

מטרת האמנה, להגן על ילדים מהשלכות שליליות של העברתם בניגוד לחוק למדינה אחרת החתומה על האמנה או החזקתם שם. בעזרת האמנה אמורים להביא לביטול העברתו בניגוד לחוק או החזקתו של הילד תוך פגיעה בזכות המשמורת של אדם אחר.

כאשר ילד נחטף מגרמניה למדינה אחרת החתומה על האמנה, הרשות המרכזית בגרמניה תיצור קשר עם הרשות המרכזית באותה מדינה בהמשך לבקשת ההורה שנשאר מאחור, ותבקש את סיועה בטיפול במקרה. אמנת האג מחייבת את המדינות החתומות עליה לפעול למען החזרת הילד.

דרכי טיפול

מעבר לכך קיימות שתי דרכים לנקיטת פעולה. בהתאם לפרטי המקרה המסוים צריך לשקול, איזה משתי הדרכים עשויה להוביל להצלחה, לכן מומלץ להחליט על כך תוך התייעצות עם עורך דין.

- ההורה הנפגע יכול לבקש צו ביניים או פסק דין סופי בבית משפט גרמני לענייני משפחה, שיעביר לידיו את המשמורת הבלעדית ו/או את קביעת מקום השהייה הבלעדי. אם קיימת החלטה ברוח זו של בית משפט גרמני לענייני משפחה, אולי בתוספת צו הבאה שיורה על מסירת הילד, ההורה הנפגע יוכל לנסות לקבל הכרה בהחלטות אלה בבית המשפט במדינה אליה הובא או בה מוחזק הילד בניגוד לחוק, ולקבל שם הנחיה שיוציאו את הצווים האלה לפועל. צריך לשים לב לכך, שבמדינות רבות הכרה והוצאה לפועל של החלטות ממדינות אחרות, שניתנו במסגרת צו ביניים, אינה אפשרית. בנוסף יש להדגיש, כי קבלת החלטה ברת תוקף במדינה זרה ללא התערבות של עורך דין מקומי, הינה לרוב בעייתית ביותר או בלתי אפשרית לחלוטין.

- ההורה הנפגע יכול גם לפנות ישירות לבית המשפט המוסמך במדינה אליה הובא או בה מוחזק הילד בניגוד לחוק ולפתוח בהליכים משפטיים על משמורת והבאת הילד, במטרה להביא למסירת הילד.

משמורת  

הרפובליקה הפדראלית של גרמניה חתומה על אמנת האג בדבר הגנה על ילדים (האמנה מוזכרת בגרמנית בראשי התיבות KSÜ) מתאריך 19.10.1996, אשר נכנסה לתוקף בתאריך 01.01.2011.

בהתאם לסעיף 16 באמנה, פסקאות 1, 2, נקבעת סוגיית הפניית המשמורת להורה או לחילופין הפסקתה על פי חוקי אותה מדינה בה נמצא מקום מגוריו הקבוע של הילד.

לפי ראותה של גרמניה עקרון זה תקף, אם מקום מגוריו הקבוע של הילד נמצא במדינה החתומה על האמנה בדבר הגנה על ילדים, וגם אם מקום מגוריו נמצא במדינה שאיננה חתומה על האמנה (עקרון אחידות, סעיף 20 באמנה).

ביחס לישראל, כמדינה שאינה חתומה על האמנה, משמעות הדבר, ההחלטה על משמורת לילד אשר מקום מגוריו הקבוע נמצא בישראל, תקבע על פי החוק הישראלי ותהיה תקפה גם במרחב השיפוט הגרמני.

לפי החוק הישראלי, לשני ההורים יש זכות למשמורת על הילד, אם שניהם רשומים כהורים בתעודת הלידה של הילד.

יש לשים לב לכך, שסעיף 16 באמנה, פסקה 3, מונע את איבוד המשמורת שכבר זכתה להנמקה, גם אם משתנה מקום מגוריו הקבוע של הילד.

אם על פי החוק במקום המגורים החדש אדם נוסף מקבל משמורת, יתווסף אדם זה לרשימת זכאי המשמורת לפי סעיף 16, פסקה 4 באמנה.

עלינו להדגיש, כי הצהרת משמורת של הורים שאינם נשואים מקבלת תוקף משפטי על פי החוק הגרמני רק אם מקום מגוריו הקבוע של הילד נמצא בגרמניה.

בהתאם לכך, אין צורך בהצהרת משמורת כאשר מקום מגוריו הקבוע של הילד נקבע בישראל.

תעודות לידה, נישואין ופטירה

 בראש העמוד ליקטנו עבורכם מידע על הגשת בקשה ראשונה של תעודת לידה ותעודת נישואין גרמנית. להגשת בקשה ראשונה של תעודות פטירה, אנא פנו דרך הטופס ליצירת קשר. 

לגבי הנפקה חוזרת של תעודות שכבר הונפקו בעבר בגרמניה, אנא פנו ללשכה למרשם אוכלוסין בגרמניה שהנפיקה את התעודה המקורית.

מידע נוסף