Willkommen auf den Seiten des Auswärtigen Amts

ענייני מעמד אישי ומשפחה

Foto eines lachenden Babys

Familienangelegenheiten, © www.colourbox.com

01.12.2017 - מאמר

הערות כלליות

הנכם רוצים לרשום את לידת ילדכם או את ברית הנישואין שלכם בגרמניה? הנכם רוצים למסור הצהרת שם עבורכם או עבור ילדיכם? את כל המידע על הגשת בקשות, עלויות ומסמכים נדרשים תמצאו בתחתית העמוד

נישואין וברית זוגיות

תעודת "כשירות לנישואין" לצורך נישואין בגרמניה או בישראל  


Informationen zum Ehefähigkeitszeugnis
Informationen zum Ehefähigkeitszeugnis © Colourbox


  תעודת כשירות לנישואין ממדינה זרה לצורך נישואין בגרמניה (ראה סעיף 1309 לספר החוקים הגרמני)

אזרח זר – שלא חל עליו החוק הגרמני לגבי התנאים הפיננסים והחוקיים לכניסה לברית נישואין -  יכול להינשא בגרמניה רק אם הוא מציג אישור מרשות הפנים במולדתו, שלפי חוקי מדינתו אין מניע לכניסה לברית הנישואין (תעודת כשירות נישואין – בישראל תעודת רווקות) או אם פטר אותו נשיא בית המשפט העליון במדינת המחוז, בה הוא נמצא, מהצגת תעודת "כשירות נישואין".

פג תוקפה של תעודת "כשירות נישואין" ותוקפו של הפטור מהצגת תעודת "כשירות נישואין", אם לא נערכה החתונה תוך שישה חודשים מהוצאת תעודת "כשירות נישואין" או ממתן הפטור. אם בתעודה מצוין מועד קצר יותר לתוקף התעודה, אזי זהו המועד הקובע.

תעודת כשירות לנישואין לצורך נישואין של אזרחים גרמנים בפני רשויות במדינה זרה (ראה סעיף 39 לחוק המעמד האישי בגרמניה)

כאשר אזרח גרמני רוצה להינשא במדינה זרה וצריך להציג לשם כך תעודת "כשירות נישואין" גרמנית, עליו לפנות ללשכת מרשם האוכלוסין (Standesamt) במקום מגוריו הקבוע בגרמניה או מקום מענו הרשמי (האחרון) בגרמניה, בתור גורם מוסמך להנפקת תעודת "כשירות נישואין".

אם האדם העומד להינשא לא גר בגרמניה מעולם ולא הייתה לו כתובת רשמית קבועה שם, תחשב הלשכה למרשם אוכלוסין בברלין ( Standesamt-I) אחראית להנפקת תעודת "כשירות נישואין". תעודות "כשירות נישואין" מונפקות בגרסה רב-לשונית בלבד והן בתוקף לתקופה של שישה חודשים מיום הנפקתן.

מידע על המסמכים הדרושים ניתן לקבל מהלשכה למרשם אוכלוסין (Standesamt) שהיא הגורם המוסמך.

לא ניתן להנפיק תעודות "כשירות נישואין" קונסולריות לאזרחים גרמנים באמצעות שגרירות.


נישואין בגרמניה  

Eheschließung in Deutschland
Eheschließung in Deutschland © Colourbox

באופן עקרוני ניתן להינשא בגרמניה רק בפני פקיד של לשכת מרשם האוכלוסין. כאשר רוצים להינשא בגרמניה לפני פקיד בלשכת מרשם האוכלוסין, צריך להודיע מראש על הכוונה להינשא בלשכת מרשם האוכלוסין ( Standesamt) המוסמכת.

הגורם המוסמך לרישום הינו הפקיד בלשכת מרשם האוכלוסין במקום המגורים. אם בני הזוג מתגוררים במקומות שונים או מחזיקים במספר כתובות מגורים רשומות, זכותם לבחור בעצמם את לשכת מרשם האוכלוסין. את טקס הנישואין עצמו ניתן לערוך בכל לשכת מרשם אוכלוסין בגרמניה. לאחר בדיקת כשירות נישואין, תקבל לשכת מרשם האוכלוסין, בה אמורה להתקיים החתונה, את המסמכים הדרושים להמשך התהליך.

אם אין לאף אחד מבני הזוג מקום מגורים קבוע או מען רשום בתחומי הרפובליקה הפדראלית של גרמניה, צריך להרשם לנישואין בלשכת מרשם האוכלוסין, בה מתכננים לערוך את החתונה. ניתן לבחור כל לשכת מרשם אוכלוסין בגרמניה לצורך זה.

אנא פנו ישירות אל לשכת מרשם האוכלוסין המוסמכת לטפל במקרה שלכם לצורך קבלת המסמכים הדרושים לרישום לנישואין.


נישואין בישראל  

בישראל אין חתונות אזרחיות, רק נישואין דתיים.  בענייני נישואין, בני זוג יהודים נמצאים תחת אחריותה של הרבנות. אסור לרבנים לקיים חתונות בין יהודים ולא-יהודים.

אם בני הזוג משתייכים לדתות שונות, הם לא יכולים להינשא בישראל. במקרים אלה בוחרים רבים לערוך את הנישואין במדינות כגון קפריסין, דנמרק, ארה"ב ואחרות.

הכנסייה הקתולית שייכת לקהילות הדתיות המוכרות ע"י המדינה. קביעה זו אינה נכונה לגבי כל הנוצרים הפרוטסטנטים. למרות זאת קיימת אפשרות לבני זוג מקהילות אלה, להינשא לפני איש דת בקהילתם, לפי חוקי הדת שלהם. למרות מעמד קהילתם, נישואין אלה מוכרים ע"י מדינת ישראל.

לשגרירות גרמניה בישראל אין אפשרות לערוך נישואין.

כל הנישואין שנערכו בישראל מאושרים על גבי טופס אחיד המונפק על ידי משרד הפנים. במקרה של נישואיי אזרחים זרים יש צורך באישור (המונפק דרך משרד החוץ הישראלי) על ידי חותמת אפוסטיל (Apostille), כדי שפקיד לשכת מרשם האוכלוסין בגרמניה יוכל להכיר בנישואין אלה.

ניתן לערוך את הנישואין בכנסיית הגואל האוונגלית-לותרנית או בכנסיית דורמיציון הקתולית (שתי הכנסיות נמצאות בירושלים). לבירור המסמכים הדרושים, נא לפנות ישירות לכנסיות. 


זוגיות ללא דת בישראל

 

החל מה- 25.09.2010 יכולים  זוגות בישראל לכרות "ברית זוגיות ללא דת" שמקנה להם מעמד דומה לנישואין. בני זוג ללא דת שמסכימים לכרות בניהם ברית זוגיות, רשאים לרשום ברית זוגיות במרשם הזוגיות. לבני הזוג זכויות שוות לאלה של בני זוג נשואים.


בקשת אזרחים גרמנים לתיעוד ורישום נישואין שנעשו במדינה זרה

Heiratsurkunde
Heiratsurkunde © Colourbox

מעודכן לתאריך 14.02.2018

כאשר אזרח גרמני נישא במדינה זרה והנישואין תקפים בתחום השיפוט הגרמני (ראה סעיף 11, פסקה  I, סעיף 13, פסקה I בספר החוקים - EGBEG) ניתן לרשמם ולתעדם במרשם הנישואין הגרמני על פי בקשה שתוגש בנדון.  הגשת הבקשה מותנית בהחזקת האזרחות הגרמנית.
השגרירות יכולה לסייע בקבלת הבקשה לרישום ותיעוד נישואין שנערכו במדינה זרה  במרשם הנישואין הגרמני כאשר אחד מבני הזוג לפחות הינו אזרח גרמני שמקום מושבו הקבוע בתחום שיפוט השגרירות. 
הגורם המוסמך לרישום ותיעוד נישואין שנערכו במדינה זרה, במרשם הנישואין ,היא לשכת מרשם האוכלוסין (Standesamt) בתחום השיפוט בו מתגורר / התגורר לאחרונה מגיש הבקשה דרך קבע בגרמניה. במקרה שמגיש הבקשה לא התגורר/מתגורר בגרמניה לשכת מרשם האוכלוסין בברלין תיחשב לגורם המוסמך

הזכות להגיש בקשה
בני הזוג הנשואים זכאים  להגיש בקשה. אין צורך להגיש בקשה משותפת, כל אחד מבני הזוג יכול להגיש את הבקשה לתיעוד ללא הסכמת בן הזוג השני.
מסמכים ואישורים שיש לצרף
הרשימה הנ"ל הינה פרי הניסיון שנצבר ואיננה סופית. במקרה הצורך, הלשכה למרשם אוכלוסין עשויה לדרוש  שיומצאו מסמכים נוספים. לכל המסמכים שאינם בגרמנית  יש לצרף תרגום נוטריוני לגרמנית. ניתן להגיש תעודות / תעודות לידה דו-לשוניות (עברית-אנגלית). לשכות מסוימות עשויות לדרוש בנוסף תעודות ומסמכים מתורגמים ע"י נוטריון.

  • אישור אודות ברית הנישואין (למשל תעודת נישואין)
  • אישור אודות אזרחות אני הזוג (למשל  צילום מאושר של דרכון או תעודת אזרחות). אם אחד מבני הזוג אינו אזרח מלידה יש לצרף תעודת אזרחות עם העתק מאושר.
  •  אישור על מוצא (למשל תעודת לידה)
  • במידה ורלבנטי, אישור על השם הנבחר בנישואין

אם אחד מבני הזוג היה נשוי בעבר:

  • תעודות נישואין של כל הנישואין קודמים
  • אישור על סיום הנישואין הקודמים (לדוגמה תעודת פטירה,  פסק דין גירושין).

בנובמבר 2017 השתנו הסמכויות בגרמניה. לשכת רישום האוכלוסין הרלבנטית רשאית לדרוש מסמכים אחרים או נוספים. למשל, לעיתים תידרש חותמת אפוסטיל על מסמכים ממדינות אחרות, או שתרגום מסמכים  יהיה חייב להיעשות בידי מתרגם מוסמך לשפה הגרמנית המוכר בפני בתי משפט ורשויות בגרמניה.
אנו ממליצים לצור קשר מראש עם לשכת רישום האוכלוסין המוסמכת כדי לברר נושאים אלה.
הנכם מתבקשים ליצור קשר עם השגרירות בעוד מועד כדי לבחון באם ואלו מסמכים עליכם להציג בנוסף.
לשם יצירת קשר עם השגרירות מלאו את הטופס בהמשך ושלחוהו לכתובת הדוא"ל המצוינת בטופס. מומלץ לסרוק את תעודת הנישואין ולצרף לפנייה וכן לציין את שהנכם מבקשים לתעד / לרשום את נישואיכם.

קישורית לטופס הבדיקה המוקדמת

ניתן לפנות לשגרירות בשאלות בנושאים אלו בימי שלישי, חמישי ושישי בין השעות 8:00 – 10:00 במספר הטלפון הנ"ל: 03-6931-305. 

אם אינכם מצליחים ליצור קשר טלפוני איתנו, יש באפשרותכם לשלוח פקס (למספר 03-6931-394 או 03-6931-308) או מייל דרך הטופס ליצירת קשר. 

רק לאחר בדיקת המסמכים ולאחר קבלת הודעה על כך מטעמנו, תתאפשר קביעת תור.


עלויות
השגרירות גובה 25 אירו עבור הגשת בקשה. ניתן לשלם סכום שווה ערך בשקלים במזומן או בכרטיס אשראי בינלאומי (כרטיס ויזה, מאסטר קרד). אישור של צילומי מסמכים עולים אירו אחד לעמוד - ומינימום 10 אירו.
לשכת רישום האוכלוסין בגרמניה,שאליו תעביר השגרירות את הבקשה לרישום הנישואין גם גובה אגרה וכיסוי הוצאות, בהתאם להנחיות החוק במדינת המחוז בה מדובר. העלויות מגיעות לסכום ממוצע של 100 אירו. משך הטיפול תלוי בלשכה המטפלת. לשגרירות אין כל השפעה בנדון. לשכת רישום האוכלוסין בגרמניה תדרוש את תשלום האגרות לאחר קבלת הבקשה, ואותן יש להעביר ישירות אליה.

יש באפשרותכם להרשם במערכת לקביעת תורים של שגרירות גרמניה בקישורית הנ"ל: 

בשפה הגרמנית

בשפה האנגלית


הצהרה על שם משפחה לאחר הנישואין


Erklärung Ehenamensführung
Erklärung Ehenamensführung © Colourbox


מאז הרפורמה בחוק השמות הגרמני בשנת 1994 גם בתחום השיפוט הגרמני אין עוד קביעה אוטומטית של שם משפחה משותף במקרה של נישואין. לשם כך יש צורך במסירת הצהרה מיוחדת. 

זוג שהתחתן בישראל צריך לשים לב לכך, שבמקרה של בחירה בשני שמות משפחה יחד עבור אחד מבני הזוג, לא נוצר שם משפחה לאחר הנישואין. בתחום השיפוט הגרמני בני הזוג נושאים שמות משפחה שונים ולכן צריך למסור הצהרת שם בנדון. 

שני בני הזוג חייבים להגיע אישית לשגרירות על מנת למסור הצהרת שם.

 

נברר ברצון, אילו מסמכים עליכם להביא עמכם. 

לשם כך, עליכם למלא את הטופס המצ"ב, לחתום עליו ולשלוח אותו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת הדוא"ל המופיעה על גבי הטופס.

טופס לבדיקה מוקדמת של הצהרה על שם משפחה

במידה ויהיה צורך בבירור נוסף, ניתן לפנות לשגרירות בשאלות בנושאים אלו בימים ימי ג', ה' או – ו' 07:30 – 10:00 למספרי הטלפון הנ"ל: 03-6931-305 או 03-6931-390. 

אם אינכם מצליחים ליצור קשר טלפוני איתנו, יש באפשרותכם לשלוח פקס (למספר 03-6931-394 או 03-6931-308) או מייל באנגלית או גרמנית דרך הטופס ליצירת קשר. 

רק לאחר בדיקת המסמכים ולאחר קבלת הודעה על כך מטעמנו, תתאפשר קביעת תור.

עלויות

השגרירות גובה תשלום של 25 אירו לכל הגשת בקשה, שיש לשלם בסכום שווה ערך בשקלים במזומן או בכרטיס אשראי בינלאומי (כרטיס ויזה, מאסטר קרד) ועבור אישור צילומים של מסמכים אירו אחד לעמוד אך מינימום 10 אירו.

מרשם האוכלוסין בגרמניה, אליו מועברת הבקשה משגרירות גרמניה, גם כן גובה אגרה וכיסוי הוצאות לפי הנחיות הקבועות בחוק של מדינת המחוז בה מדובר. העלויות מגיעות לסכום ממוצע של כ- 10 אירו (בנוסף יחשבו עלויות ההעברה כפי שנהוג בהעברת למדינה אחרת). זמן הטיפול בבקשתכם תלוי בלשכה למרשם אוכלוסין המוסמכת בעניינכם. אין לשגרירות כל השפעה על כך. הלשכה למרשם אוכלוסין בגרמניה תדרוש את האגרות לאחר קבלת הבקשה ותדרש העברת כספים ישירה אל הלשכה למרשם אוכלוסין.

תוקף ההצהרה

ההצהרה שנמסרה תשלח על ידי השגרירות ללשכת מרשם האוכלוסין המוסמכת בגרמניה. ההצהרה תכנס לתוקף רק לאחר שתתקבל שם. לכן, לשם דוגמה, אפשר להנפיק דרכון עם השם החדש רק לאחר שהשגרירות תקבל אישור מתאים מלשכת מרשם האוכלוסין.

רק לאחר בדיקת המסמכים ולאחר קבלת הודעה על כך מטעמנו, תתאפשר קביעת תור.

יש באפשרותכם להרשם במערכת לקביעת תורים של שגרירות גרמניה בקישורית הנ"ל:

בשפה הגרמנית

בשפה האנגלית 


לידה והענקת שם


בקשה לתעוד ורישום לידת אזרח גרמני במדינה זרה  

Nachbeurkundung der Geburt im Ausland
Nachbeurkundung der Geburt im Ausland © Colourbox


כאשר נולד אזרח גרמני במדינה זרה, ניתן להגיש בקשה לרישום הארוע במרשם הלידות של לשכת מרשם האוכלוסין המוסמכת לפי תחום השיפוט.  מועד הגשת הבקשה מהותי לגבי החזקת האזרחות הגרמנית.

ניתן להגיש את הבקשה בכל עת ועצם הגשתה אינה מוגבלת בזמן. 

ניתן להגיש את הבקשה לתעוד ורישום לידת אזרח גרמני בשגרירות, אם הלידה התרחשה במדינה זרה ואם מקום מגוריו הקבוע של מגיש הבקשה נמצא בתחום השיפוט של הנציגות. 

מגיש הבקשה יכול גם לפנות ישירות ללשכת מרשם האוכלוסין המוסמכת כדי להגיש את בקשתו לרישום.

איזו לשכת מרשם אוכלוסין מוסמכת לרישום לידה? 

לרישום לידה מוסמכת בדרך כלל לשכת מרשם האוכלוסין שנמצאת בתחום השיפוט בו מתגורר או שוהה באופן קבוע האזרח שנולד במדינה זרה או לחילופין, בו התגורר או שהה דרך קבע בעבר.   

אם על פי עקרון זה לא ניתן לקבוע תחום שיפוט, הסמכות לרישום הלידה תעבור ללשכת מרשם האוכלוסין שבתחום שיפוטה מתגורר או שוהה דרך קבע מגיש הבקשה או לחילופין בו התגורר או שהה  דרך קבע בעבר. 

אם על פי עקרון זה לא ניתן לקבוע תחום שיפוט, הסמכות לטיפול בבקשה לרישום הלידה תעבור ללשכת מרשם האוכלוסין ( I Standesamt) בברלין. 

במקרה של שני הורים עם משמורת משותפת, כאשר רק אחד מהם מחזיק או החזיק מקום מגורים בגרמניה, יהיה זה הנתון הקובע את הלשכה שבסמכותה לטפל בבקשה. כאשר הילד במשמורת אחד ההורים בלבד, הסמכות לטיפול בבקשה תקבע על פי מקום מגוריו של ההורה שבמשמורתו נמצא הילד ותועבר ללשכת מרשם האוכלוסין שבתחום שיפוטה נמצא או היה מקום המגורים.

הזכות להגשת בקשה 

במקרה של לידה הזכות להגשת בקשה לרישום הלידה עומדת להורי הילד (האב או האם יכולים להגיש את הבקשה כל אחד בנפרד), לילד שבהולדתו מדובר, בן או בת זוגו (האחרון) או ילדיו. אין עדיפות בזכות להגשת הבקשה. 

במקרה שמדובר בילד מאומץ, רק ההורים המאמצים יכולים להגיש את הבקשה כהורי הילד. באשר להגשת הבקשה עבור הורה, זו זכותם של ילדים ביולוגיים וילדים מאומצים כאחד. 

צאצאים אחרים, כגון נכדים, אינם בעלי זכות להגשת הבקשה.

מסמכים ואישורים שצריך לצרף 

הינכם מתבקשים ליצור קשר עם השגרירות בעוד מועד, בטרם קביעת תור, על מנת לבדוק אילו מסמכים עליכם להציג . 

לשם כך יש למלא את הטופס המצורף בהמשך ולשלוח אותו לכתובת הדוא"ל המופיעה בו.

לטופס

בדרך כלל יש צורך במסמכים הבאים. הרשימה הנ"ל הינה פרי הנסיון שנצבר ואיננה רשימה סופית.  

במקרה הצורך יכולה הלשכה למרשם אוכלוסין לדרוש הגשת מסמכים נוספים. צריך להגיש את כל המסמכים הכתובים בשפה זרה בצירוף תרגום נוטריוני. בנסיבות מסוימות לשכת מרשם האוכלוסין מקבלת תעודות (לידה ) דו-לשוניות בעברית-אנגלית. 

-         אישור על לידת הילד (בדרך כלל תעודת הלידה של הילד)

-         במקרה של ילד שנולד להורים הנשואים זה לזה: אישורי לידה ואישור לנישואיי ההורים (תעודות לידה ותעודת נישואין או נסח מאושר ממרשם הנישואין)

-         במקרה של ילד שנולד להורים שאינם נשואים זה לזה: תעודת לידה של האם, במקרה וקיים, מסמך הכרה באבהות ותעודת לידה של האב, במקרה הצורך הצהרות בדבר משמורת – במקרה של התרת הנישואין יש להציג גם: תעודת    פטירה או פסיקת בית הדין בגירושין שקיבל תוקף פסק דין, במקרה הצורך אישור על הכרה ממנהלת בתי המשפט בגרמניה (Landesjustizverwaltung)

-         אישור על אזרחות ההורים והילד (במקרה וקיים – כגון העתק מאושר של הדרכון או תעודת אזרחות). אם אחד הנוגעים בדבר לא מחזיק באזרחות גרמנית מאז לידתו, רצוי לצרף העתק מאושר של תעודת האזרחות המתאימה.

-         במקרה הצורך הצהרה על שם או אישורים על בחירת שם מסוים.

ניתן להשיג את השגרירות בטלפון לבירור שאלות בנושאים אלו בימי שלישי, חמישי ושישי בין השעות 7:30 – 10:00 במספרי הטלפון הנ"ל: 

במספר טלפון 03-6931-305 (לשמות משפחה המתחילים באותיות A עד L) 

ובמספר טלפון 03-6931-390  (לשמות משפחה המתחילים באותיות M עד Z). 

רק לאחר בדיקת המסמכים ולאחר קבלת הודעה על כך מטעמנו, תתאפשר קביעת תור.

עלויות 

השגרירות גובה תשלום של 25 אירו לכל הגשת בקשה, שיש לשלם בסכום שווה ערך בשקלים במזומן או בכרטיס אשראי בינלאומי (כרטיס ויזה, מאסטר קרד) ועבור אישור צילומים של מסמכים אירו אחד לעמוד אך מינימום 10 אירו.

מרשם האוכלוסין בגרמניה, אליו מועברת הבקשה משגרירות גרמניה, גם כן גובה אגרה וכיסוי הוצאות לפי הנחיות הקבועות בחוק של מדינת המחוז בה מדובר. העלויות מגיעות לסכום של כ- 80 אירו על רישום הלידה, כמו כן 10 אירו על הנפקת תעודת לידה (בנוסף יחשבו עלויות ההעברה כפי שנהוג בהעברת למדינה אחרת). הלשכה למרשם אוכלוסין בגרמניה תדרוש את האגרות לאחר קבלת הבקשה ותדרש העברת כספים ישירה אל הלשכה למרשם אוכלוסין.

יש באפשרותכם להרשם במערכת לקביעת תורים של שגרירות גרמניה בקישורית הנ"ל: 

בשפה הגרמנית

בשפה האנגלית


הצהרה על שם משפחה של ילד

אם ילד אינו מקבל שם משפחה תקף לתחום השיפוט הגרמני באופן אוטומטי על פי הקבוע בחוק (שם משפחה משותף להורים נשואים או שם משפחה של אם רווקה בזמן הלידה, שהילד נמצא במשמורתה הבלעדית), צריך להחליט איזה שם משפחה ישא הנולד החל מלידתו, לפני שיונפק לראשונה מסמך זיהוי גרמני עבורו. תהליך זה יושלם עם מסירת הצהרת ההורים על שם המשפחה של הילד.

 

שני ההורים, כמו כן ילדים שמלאו להם 14 שנים, חייבים להגיע אישית לשגרירות על מנת למסור הצהרת שם. הם רשאים להחליט אם הילד יישא את שם משפחת האב או האם כשם משפחתו שלו. במקרה ואחד ההורים הינו נתין זר גם קיימת אפשרות לבחור ביישום חוק השמות של המדינה הזרה (לדוגמה: במקרה ואחד ההורים אזרח ישראלי, הילד יכול לשאת את שני שמות המשפחה). יש להצהיר על הבחירה בחוק השמות של המדינה הזרה לפני שימלאו לילד 18 שנה.

 

נברר ברצון, אילו מסמכים עליכם להביא עמכם. 

לשם כך, עליכם למלא את הטופס המצ"ב, לחתום עליו ולשלוח אותו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת הדוא"ל המופיעה על גבי הטופס.

טופס לבדיקה מוקדמת של הצהרה על שם משפחה 


במידה ויהיה צורך בבירור נוסף, ניתן לפנות לשגרירות בשאלות בנושאים אלו בימים ימי ג', ה' או – ו' 07:30 – 10:00 למספרי הטלפון הנ"ל: 03-6931-305 או 03-6931-390. 

אם אינכם מצליחים ליצור קשר טלפוני איתנו, יש באפשרותכם לשלוח פקס (למספר 03-6931-394 או 03-6931-308) או מייל באנגלית או גרמנית דרך הטופס ליצירת קשר. 

רק לאחר בדיקת המסמכים ולאחר קבלת הודעה על כך מטעמנו, תתאפשר קביעת תור.


יש באפשרותכם להרשם במערכת לקביעת תורים של שגרירות גרמניה בקישורית הנ"ל:

בשפה הגרמנית

בשפה האנגלית 


הכרה באבהות  

Vaterschaftsanerkennung
Vaterschaftsanerkennung © PYMCA


הכרה באבהות בהתאם לחוק הישראלי ובהסכמתה של אם הילד תוכר בתחום השיפוט הגרמני אם האב נרשם כאבי הילד בתעודת הלידה הישראלית של הקטין.

ניתן להכיר באבהות גם על פי החוק הגרמני (ספר החוקים הגרמני BGB סעיפים 1592 והילך) בשגרירות גרמניה – לאחר תאום פגישה מראש – אם מקום מגוריו הקבוע של הקטין נמצא בגרמניה או אם אבי הילד בעל אזרחות גרמנית.

יש להגיש את המסמכים הבאים (במקרה הצורך בצירוף תרגום נוטריוני לגרמנית, אם לא, אז (גם) באנגלית):

- תעודת לידה של אבי הילד

- דרכון של אבי הילד

- במקרה הצורך מכתב מרשויות הרווחה

- תעודת לידה של הקטין (אם קיימת)

- תעודת לידה של אם הילד (אם קיימת)

יש לתעד את ההכרה באבהות במסמך ציבורי רשמי. אם הילד צריכה לתת את הסכמתה להכרה. על כל אחד מההורים למסור בעצמו, באופן אישי, את הצהרתו. לא ניתן להעבירן באמצעות גורם אחר.

בדרך כלל ההכרה באבהות תקבל תוקף כאשר ההכרה וההסכמה תמסרנה כל אחת לידי ההורה השני.

אם ההכרה באבהות לא קיבלה תוקף תוך שנה, יש אפשרות לסגת ממתן ההכרה ולבטלה.

הגשת ערעור על אבהות תתאפשר אך ורק במסגרת הליך משפטי ורק תוך פרק זמן של שנתיים מרגע הוודע הנסיבות המעלות ספק באבהות.

השלכות חוקיות

בין האב והילד קיימת קרבה משפחתית מדרגה ראשונה.

מרגע לידת הקטין ועד להפיכתו לבגיר בגיעו לגיל 18 מחוייב האב לשלם במזונות –לפחות בגובה שיעור המזונות המקובל. סכום המזונות המדויק מחושב לפי מדרגות גיל של הילד בהתאם לתקנות לקביעת שיעורי מזונות (Regelbetragsverordnung) של ממשלת גרמניה, המותאמת אחת לשנתיים להתפתחויות במשק. במקרה שרמת ההכנסה של האב עולה, יעלה גם סכום המזונות, לפי אחוזים קבועים מראש. חובת המזונות המוגברת תקפה עד שהקטין הופך בגיר ובמקרים חריגים עד הגיעו לגיל 21. חובת המזונות עבור הקטין כוללת גם את התשלום הנחוץ לביטוח רפואי וסיעודי, כמו כן נשיאת ההוצאות להכשרה מקצועית מתאימה.

במקרה הצורך על האב לשאת בהוצאות הנגרמות לאם עקב ההריון והלידה ולשלם לה מזונות לפרקי זמן מסוימים לפני ואחרי הלידה.

לקטין עומדת זכות בלתי מוגבלת לרשת את עזבון אביו. ייתכן ויווצרו גם זכויות כלפי קרובי משפחתו של האב. אם לדוגמא מנשלים את הקטין מירושה בצוואה, רשאי הקטין לדרוש מהיורשים את החלק בעזבון המגיע לו על פי חוק. החלק המינימאלי בעזבון הינו מחצית ערכו של חלק העזבון שנקבע בחוק.

עקרונית יהיה קטין המתגורר בגרמניה ושהוריו אינם נשואים זה לזו בזמן לידתו במשמורת אמו בלבד. הורים שאינם נשואים זה לזו יכולים למסור תצהיר על כוונתם המשותפת לחלוק במשמורת הקטין ולאחר מכן יהיה הקטין במשמורת שני הוריו. גם אם הקטין לא נמצא במסגרת של משמורת משותפת עומדת לקטין הזכות לטפח קשר סדיר עם שני הוריו. אם הדבר עשוי להועיל להתפתחות הילד, ניתן להעניק זכויות ביקור סדירות גם לאנשים נוספים.


הליך בדיקת אבהות - דגימת סמני DNA  

DNA-Test
DNA-Test © Colourbox



 גרמניה וישראל הינן שתי מדינות החתומות על  "אמנת האג בדבר גביית עדות בחו"ל בעניינים אזרחיים או מסחריים" (ספר החוקים הגרמני BGBI II, משנת 1977, 1472).

על בסיס הסכם זה יתנהלו בקשות לסיוע משפטי (כגון בדיקת סוג דם עבור הליך בדיקת אבהות) בהתקשרות המשפטית עם ישראל ישירות בין הרשות הגרמנית והרשות המרכזית המקבילה בישראל. 

ועידת האג לחוק הבינלאומי הפרטי 

כתובת:

משרד המשפטים - הנהלת בתי המשפט המחלקה הבינלאומית סיוע משפטי למדינות זרות

רח' כנפי נשרים 22, ת.ד. 34142, ירושלים מיקוד 95464

טל: +972-2-6556847  


אימוץ – הכרה בהחלטות אימוץ ממדינות זרות  

Auslandsadoption
Auslandsadoption © Colourbox

גרמניה וישראל – מדינות חתומות על הסכם האימוץ של אמנת האג

גרמניה וישראל הינן בין המדינות החתומות על אמנת האג מ- 29 במאי 1993 בנושא הגנה על ילדים ושיתוף פעולה בתחום האימוץ הבינלאומי (אמנת האג לאימוץ בין ארצי -HAÜ). ההסכם נכנס לתוקפו בגרמניה ב- 1 במרץ 2002, בישראל ב- 1 ביוני 1999. מטרת המחוקק הייתה, לאחד ולשפר את התהליכי האימוץ הבינלאומי במסגרת האמנה וחוק היישום הנלווה.

 

מה קובעת האמנה?

תוכן האמנה מתייחס לנושאים הבאים:

- תנאי סף לאימוץ בינלאומי (סעיף 4 לאמנת האג לאימוץ בין ארצי)

- חלוקת תפקידים ושיתוף פעולה בין מוסדות ממשלתיים (סעיף 6 לאמנת האג לאימוץ בין ארצי)

- תנאים להכרת עמותות אימוץ ופיקוח עליהן (סעיף 10 לאמנת האג לאימוץ בין ארצי)

- הכרה בינלאומית באימוץ (סעיף 23 לאמנת האג לאימוץ בין ארצי)

סוגי אימוץ

מבדילים בין אימוץ "חזק" ואימוץ "חלש" לפי השפעתם.

אימוץ "חזק" הינו בעיקרון הוצאתו של הילד ממשפחתו הקודמת ושיבוצו במשפחה המאמצת במעמד של ילד ביולוגי; קשרי המשפחה שהיו לו עד אז נמחקים.

אימוץ "חלש" אמנם מייסד קשר משפטי עם ההורים המאמצים, אך אינו מתיר לחלוטין את הקשר הקודם הקיים להורים.

אימוץ לפי החוק הישראלי

אימוץ לפי החוק הישראלי נחשב כאימוץ חלש.

בעיקר יש לכך השלכות על אזרחות הילד, שבמקרה כזה אינה מועברת ע"י ההורה המאמץ, על חובת תשלומי מזונות ועל זכויות ירושה. לפי חוק השלכות האימוץ קיימת האפשרות להפוך את האימוץ לאימוץ מלא לפי התקנות הגרמניות בנושא.

שגרירות גרמניה בתל אביב תשמח לייעץ לגבי המשך התהליך.



גירושין

Scheidung
Scheidung © Colourbox

הכרה בהחלטה שיפוטית ממדינה זרה בענייני נישואין, הכרה בגירושין שנערכו מחוץ לגרמניה  

פסק דין בדבר גירושין ממדינה זרה או הליכי גירושין שנערכו לפני בית דין של רשות דתית כגון בית הדין הרבני בישראל, המכונים "גירושין פרטיים", חייבים לעבור תהליך הכרה בגרמניה. ההכרה תינתן על פי בקשה שהוגשה בעניין. רק לאחר מתן החלטה בדבר הבקשה תקבל ההחלטה מהמדינה הזרה תוקף משפטי בגרמניה. אנא שימו לב, עד לסיום תהליך ההכרה יחשבו הנישואין לתקפים.

 לתשומת לבכם! "גירושין פרטיים" (דהיינו גירושין באמצעות מסירת גט בפני בית דין רבני) אינם תקפים בגרמניה ולא ניתן להכיר בהם בגרמניה, אם שני בני הזוג היו אזרחים גרמנים בעת הגירושין!

היכן מתקבלת ההחלטה לגבי ההכרה בגירושין?

הרשות מוסמכת לקבל את ההחלטה הינה הנהלת בית המשפט המחוזית (Landesjustizverwaltung), או בית משפט מחוזי (Oberlandesgericht) במדינת המחוז בה מתגורר אחד מבני הזוג לשעבר באופן קבוע. אם איש מבני הזוג לשעבר אינו מתגורר בגרמניה באופן קבוע, ובמידה ואחד מבני הזוג לשעבר מתכוון להינשא מחדש או להיכנס לברית זוגיות, תקבע הרשות המוסמכת על פי מדינת המחוז בה עתיד להתמסד הקשר הזוגי החדש. אם איש מבני הזוג אינו מתגורר בגרמניה באופן קבוע ואין בכוונתם להינשא או להיכנס לברית זוגיות בגרמניה, יש להגיש את הבקשה למנהלת המשפט של הסנאט בברלין - Senatsverwaltung für Justiz in Berlin (ראה פרטים ליצירת קשר בשוליים).

היכן ניתן להגיש את הבקשה?

ניתן להגיש את הבקשה באמצעות הטופס המיועד לכך, ישירות לרשות המוסמכת לקבל את החלטת ההכרה (בד"כ מנהלת המשפט של הסנאט בברלין).

טופס הגשת בקשה להכרה בגירושין - בגרמנית


אלו מסמכים דרושים לשם הגשת הבקשה?

בעת הגשת בקשה להכרה בגירושין ממדינה זרה יש להשתמש בטופס המיועד לכך.

 

את הטופס יש למלא בשלמות ועקרונית יש לצרף אליו את המסמכים הבאים (במקרים מסוימים ייתכן שידרשו מסמכים נוספים, במידת הצורך ניתן לאמת את ההעתקים בשגרירות):

-         העתק מלא או צילום נאמן למקור של פסק הדין במדינה הזרה עם חותמת תוקף (במידה וקיימת כזאת) ואם ניתן, גם את תיאור הנסיבות והנימוקים להחלטת בית המשפט;

-         מסמך המאשר את הרישום במרשם הרשמי במדינות בהן יש צורף ברישום כדי שפסק הדין יקבל תוקף;

-         צילום תעודת הנישואין של הנישואים שהותרו;

-         הוכחת אזרחות (למשל ע"י צילומי דרכון של בני הזוג הגרושים);

-         תרגום בלתי אמצעי לגרמנית ע"י מתרגם מוסמך של כל המסמכים הכתובים בשפה זרה (כאשר מדובר במסמכים מקוריים בשפה האנגלית – לא כאלו שתורגמו לאנגלית – נוטים להימנע בד"כ מדרישה של תרגום לגרמנית; במידת הצורך ייתכן וידרש מאוחר יותר תרגום מאושר לגרמנית של מסמכים אלה);

-         אישור על השכר / ההכנסות של מגיש הבקשה;

-         ייפוי כוח בכתב במידה והבקשה מוגשת ע"י מיופה כוח.

אלו עמלות צריך לשלם?

תהליך ההכרה כרוך בתשלום. גובה העמלה יקבע בין סכום מינימאלי של 10 אירו לסכום מרבי של 300 אירו. גובה העמלה תלוי בנסיבות ונקבע בכל מקרה לגופו. גובה העמלה ייקבע לפי חשיבות הטיפול בעניין לצדדים המעורבים, הטרחה שבה כרוך ההליך הבירוקרטי ומצבו הכלכלי של מגיש הבקשה. העלות הממוצעת המקובלת הינה כ- 155 אירו.

מה זמן ההמתנה עד להחלטה?

פרק הזמן עד לקבלת ההחלטה תלוי לרוב במסירתם של כל הפרטים והמסמכים הדרושים לשם בדיקת הבקשה. רק לאחר מסירת כל אלה יהיה ניתן לערוך את הבדיקה הסופית ולגשת למתן החלטה (לאחר תשלום העמלה). עיכובים עלולים להיגרם כתוצאה מדרכי העברת מסמכים וכספים. לכן לא ניתן להעריך באופן גורף את פרק הזמן עד להשלמת התהליך (זה תלוי במקרה הספציפי) -שייקח מספר שבועות ובמקרים מסוימים מספר חודשים.



מזונות

Unterhaltszahlung
Unterhaltszahlung © Colourbox


 גרמניה וישראל הינן שתי מדינות החתומות על "אמנה של ועידת האו"ם בדבר חיובי מזונות" מתאריך 20.06.1956 (ספר החוקים הגרמני 1-BGB משנת 1959, כרך II, עמ' 150). מטרת האמנה הינה לאפשר אכיפת זכויות מזונות בדרך מנהלתית.

 ברוח אמנה זו והחוק הנלווה הנחקק בגרמניה בתאריך 26.02.1959 (ספר החוקים 1-BGB, משנת 1959, כרך II, עמ' 149) ולחוק אכיפת פסק חוץ בישראל, תשי"ח-1958, יכול מי שזכאי למזונות לפנות לבית משפט השלום (ובגרמניה ל- Amtsgericht) המוסמך ולהגיש שם את הבקשה לאכיפת פסק הדין. בהתאם לאמנה, על הבקשה לכלול את הנתונים הבאים:

- שם משפחה, שמות פרטיים, כתובת, תאריך לידה, אזרחות, משלוח יד של הזוכה במזונות ובמידת הצורך את שמו וכתובתו של נציגו החוקי

- שם משפחה ושם פרטי של החייב במזונות; בנוסף, אם יש אפשרות להבאת פרטים נוספים אודות החייב, את כתובות המגורים שלו בחמש השנים האחרונות, את תאריך לידתו, אזרחותו ומשלוח היד שלו

- פרטים על הסיבות לדרישת המזונות ונתונים על סוג וגובה המזונות שנדרשו, כמו כן מידע רלוונטי נוסף כגון פרטים על מצבם הפיננסי והמשפחתי של הזוכה ושל החייב במזונות.

בית המשפט (Amtsgericht) בגרמניה יעביר את הבקשה לאכיפה באמצעות משרד המשפטים בבון לרשות המוסמכת בישראל (האגף לסיוע משפטי). רשות זו תנקוט בכל הצעדים הדרושים בשם הפונה, כדי להביא לגביית המזונות. מדובר בעיקר בהגשת תביעת מזונות, כמו כן ניתן להגיע להסדר באמצעות השגת פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.

במקרה וכבר קיים פסק דין בנושא, יש לצרף אותו לבקשה. הרשות המוסמכת בישראל, המקבלת את הפנייה לידיה, תגיש במקרה זה בקשה רשמית לאכיפת פסק דין הזר בפני בית המשפט לענייני משפחה בישראל. 

הרשות המוסמכת בישראל בהתאם להסכם הינה:

משרד המשפטים האגף לסיוע משפטי

רח' הסורג 1, בית מצפה, ירושלים, ת.ד. 1777, מיקוד 91017

טלפון: 972-2-6211381  +

פקס: 972-2-6467945 +

מידע נוסף לאכיפת זכויות למזונות בארצות זרות ניתן למצוא גם באתר האינטרנט של משרד המשפטים הגרמני בקישורית:

https://www.bundesjustizamt.de/DE/Themen/Buergerdienste/AU/AU_node.html



חטיפות ילדים וסכסוכי משמורת בינלאומיים

 חטיפת קטינים מוגדרת כמעשה בר-עונשין בסעיף 235 של חוק העונשין הגרמני (StGB). על עבירה זו קיים קנס כספי או עונש עד חמש שנות מאסר.

עקרונית, פתיחת הליכים פליליים מותנית בהגשת בקשה בנדון על ידי האדם שזכויותיו כהורה נפגעו. במקרים חריגים ניתן לפסוח על הגשת הבקשה, בין היתר כאשר המוסדות האמונים על ההליכים הפליליים מעריכים שיש אינטרס ציבורי מיוחד בנקיטת צעדים על ידי גורם רשמי.

בכל העולם נמצאים סכסוכי משמורת בתחום האחריות של מערכת המשפט. הדבר נכון גם לגבי קביעת מקום השהייה והסדרי הראיה. לכן, עקרונית מוגבלות האפשרויות של הנציגויות הגרמניות במדינות זרות להתערבות בסכסוכי משמורת בינלאומיים. מומלץ לשכור שירותי עורך דין במקרים אלה.

אמנת האג בנושא חטיפות ילדים

גרמניה וישראל חתומות על אמנת האג מ- 25 באוקטובר 1980 בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים (בישראל: "חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א-1991", בגרמניה BGBl. 1990 II S. 207).

מטרת האמנה, להגן על ילדים מהשלכות שליליות של העברתם בניגוד לחוק למדינה אחרת החתומה על האמנה או החזקתם שם. בעזרת האמנה אמורים להביא לביטול העברתו בניגוד לחוק או החזקתו של הילד תוך פגיעה בזכות המשמורת של אדם אחר.

כאשר ילד נחטף מגרמניה למדינה אחרת החתומה על האמנה, הרשות המרכזית בגרמניה תיצור קשר עם הרשות המרכזית באותה מדינה בהמשך לבקשת ההורה שנשאר מאחור, ותבקש את סיועה בטיפול במקרה. אמנת האג מחייבת את המדינות החתומות עליה לפעול למען החזרת הילד.

דרכי טיפול

מעבר לכך קיימות שתי דרכים לנקיטת פעולה. בהתאם לפרטי המקרה המסוים צריך לשקול, איזה משתי הדרכים עשויה להוביל להצלחה, לכן מומלץ להחליט על כך תוך התייעצות עם עורך דין.

- ההורה הנפגע יכול לבקש צו ביניים או פסק דין סופי בבית משפט גרמני לענייני משפחה, שיעביר לידיו את המשמורת הבלעדית ו/או את קביעת מקום השהייה הבלעדי. אם קיימת החלטה ברוח זו של בית משפט גרמני לענייני משפחה, אולי בתוספת צו הבאה שיורה על מסירת הילד, ההורה הנפגע יוכל לנסות לקבל הכרה בהחלטות אלה בבית המשפט במדינה אליה הובא או בה מוחזק הילד בניגוד לחוק, ולקבל שם הנחיה שיוציאו את הצווים האלה לפועל. צריך לשים לב לכך, שבמדינות רבות הכרה והוצאה לפועל של החלטות ממדינות אחרות, שניתנו במסגרת צו ביניים, אינה אפשרית. בנוסף יש להדגיש, כי קבלת החלטה ברת תוקף במדינה זרה ללא התערבות של עורך דין מקומי, הינה לרוב בעייתית ביותר או בלתי אפשרית לחלוטין.

- ההורה הנפגע יכול גם לפנות ישירות לבית המשפט המוסמך במדינה אליה הובא או בה מוחזק הילד בניגוד לחוק ולפתוח בהליכים משפטיים על משמורת והבאת הילד, במטרה להביא למסירת הילד.

 

משמורת  

Sorgerecht
Sorgerecht © Colourbox

הרפובליקה הפדראלית של גרמניה חתומה על אמנת האג בדבר הגנה על ילדים (האמנה מוזכרת בגרמנית בראשי התיבות KSÜ) מתאריך 19.10.1996, אשר נכנסה לתוקף בתאריך 01.01.2011.

בהתאם לסעיף 16 באמנה, פסקאות 1, 2, נקבעת סוגיית הפניית המשמורת להורה או לחילופין הפסקתה על פי חוקי אותה מדינה בה נמצא מקום מגוריו הקבוע של הילד.

לפי ראותה של גרמניה עקרון זה תקף, אם מקום מגוריו הקבוע של הילד נמצא במדינה החתומה על האמנה בדבר הגנה על ילדים, וגם אם מקום מגוריו נמצא במדינה שאיננה חתומה על האמנה (עקרון אחידות, סעיף 20 באמנה).

ביחס לישראל, כמדינה שאינה חתומה על האמנה, משמעות הדבר, ההחלטה על משמורת לילד אשר מקום מגוריו הקבוע נמצא בישראל, תקבע על פי החוק הישראלי ותהיה תקפה גם במרחב השיפוט הגרמני.

לפי החוק הישראלי, לשני ההורים יש זכות למשמורת על הילד, אם שניהם רשומים כהורים בתעודת הלידה של הילד.

יש לשים לב לכך, שסעיף 16 באמנה, פסקה 3, מונע את איבוד המשמורת שכבר זכתה להנמקה, גם אם משתנה מקום מגוריו הקבוע של הילד.

אם על פי החוק במקום המגורים החדש אדם נוסף מקבל משמורת, יתווסף אדם זה לרשימת זכאי המשמורת לפי סעיף 16, פסקה 4 באמנה.

עלינו להדגיש, כי הצהרת משמורת של הורים שאינם נשואים מקבלת תוקף משפטי על פי החוק הגרמני רק אם מקום מגוריו הקבוע של הילד נמצא בגרמניה.

בהתאם לכך, אין צורך בהצהרת משמורת כאשר מקום מגוריו הקבוע של הילד נקבע בישראל.


תעודות לידה, נישואין ופטירה

בראש העמוד ליקטנו עבורכם מידע על הגשת בקשה ראשונה של תעודת לידה ותעודת נישואין גרמנית. להגשת בקשה ראשונה של תעודות פטירה, אנא פנו דרך הטופס ליצירת קשר

לגבי הנפקה חוזרת של תעודות שכבר הונפקו בעבר בגרמניה, אנא פנו ללשכה למרשם אוכלוסין בגרמניה שהנפיקה את התעודה המקורית.

מידע נוסף